שולחן ערוך, אבן העזר, סדר הגט

1סדר הגט ובו דיני העדים והבעל והסופר והאשה וכל פרטיו ובו קא סעיפים אמר המגיה כל הכתוב בסדר זה משם הסדרים סתם הוי יודע שהוא מסדר מהר"י מרגליות ז"ל: הגה בימי חכמי התלמוד היו נוהגין למנות חכם בקי על הגיטין וכן נמצא בדברי הקדמונים שהיו נוהגין שלא ליתן גט רק לפני גדולי הדור (ריב"ש סי' שפ"ט) ועל כן לא ישתדל אדם בנתינה רק הבקי בהם וכל מי שאינו בקי בטוב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם ואם אחד עבר ונתן גיטין או חליצות בלא נתינת רשות עיין בי"ד סי' רמ"ב סעיף י"ד. גט שסדרו אותו הדיוטות יש לפסלו (כמו שכתבתי לעיל סי' קמ"א סעיף ל' וסי' קמ"ב סעיף ט'): יש נזהרים מלסדר הגט בע"ש:

2יזמין סופר ושני עדים כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה: הגה וע"ל סי' קמ"א סעיף כ"ה לכתחילה לוקחין עדים שאין להם שום קורבה אפילו רביעי ברביעי (בשם מהרי"ל) או מצד חיתונים גם שלא יצא עליהן קול שחשודים על עריות (כן משמע בפ' ז"ב) או שאר דברים הפוסלים גם אין לוקחין עד שהוא בעל מום גם מדקדקים שלא יהיו העדים והסופר קרובים אל הרב המסדר הגט ובשעת הדחק אין לדקדק בסופר אם הוא הגון י"א דהרב אומר לעדים שיהרהרו תשובה בלבם על עבירות שעשו אפילו מוחזקים לצדיקים גמורים שמא עברו עבירה שנפסלים בה (בסדר מהר"ם יפה והר"י מינץ) ולוקחים עדים המבינים הגט ואם לא יודעים לקרות מלמדין אותן ומפרשין להם ולסופר ולבעל מהו גט ומהו לשמו ולשמה (מ"כ) (וע"ל בסמוך סעיף י"ב עוד מדין סופר):

3יזהר שלא יהיה הסופר אחד מן העדים:

4אם הסופר או החכם המסדר הגט נוטלים שכר הרבה יותר מכדי בטלה י"א שצריך שלא יהיו העדים קרובים להם והר"ר עובדיה בפירוש המשנה בפרק ד' דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בטלה: הגה ולא נהגו כמותו גם טעמו אינו כלום כי הוא מדמה דבר זה למה שאמרו הנוטל שכר לדון דיניו בטילין ואינו ראיה כי סדור הגט אינו דין אלא למוד בעלמא וע"ל סי' ק"ל הטעם שהעדים לוקחים שכר ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מ"כ בשם מהר"ן ז"ל):

5צריך שיכירו שזה הוא פלוני וזו היא אשתו פלונית אלא אם כן הוא שעת הסכנה:

6אם יש בעיר אחד ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו אינו יכול לגרש אלא בפני חבירו:

7אם המגרש הוא שכיב מרע צריך לדקדק בו שיהיה שפוי בשעת כתיבה ובשעת נתינה (וע"ל סי' קכ"א):

8אם רוצה לגרש על תנאי לא יזכיר שום תנאי אלא אומר לסופר לכתוב גט ולעדים לחתום בו ולא יזכור שום תנאי עד שעת מסירה (וע"ל סי' קמ''ז:

9הכל כשרים לכתוב גט חוץ מחש"ו עבד ונכרי וישראל מומר או מחלל שבת בפרהסיא:

10הבעל עצמו לא יכתוב הגט היכא דאפשר:

11וכן לא יאמר הבעל לסופר כתוב כן או לא תכתוב:

12לא יהיה הסופר קרוב לא לאשה ולא לאיש היכא דאפשר:

13(יביא) הסופר הקלף והדיו והקולמוס (וכל שאר כלי הכתיבה) וישאל הרב לסופר בפני עדים אם הכל שלו וכשיאמר הן אח"כ יתנם במתנה לבעל והבעל יגביהם לקנותם: הגה י"א דקודם שיתן לו הסופר דברים אלו יבטל הבעל מודעות (טור בשם הרא"ש) וחוקרין אותו כמו שיתבאר סעיף י"ד וסעיף כ' ואח"כ מקבל הדברים הנזכרים מן הסופר וכן נוהגין:

14ישאל החכם לבעל המגרש אתה נותן גט זה מרצונך בלא שום אונס כלום עשית שום איסור או נדר או שבועה שמכריחך ליתנו תאמר לנו ונתיר לך והבעל המגרש משיב לא נדרתי ולא נשבעתי ואין לי שום אונס אלא מרצוני אני נותן גט זה בלב שלם בלי שום אונס ותנאי ואם אומר שנשבע או תקע כף ליתנו יתירו לו קודם כדי שלא יהא דומה לאונס אך ערבון יתן אם ירצה שאין זה דומה לאונס (וע"ל סי' זה סעיף כ"ג וכ"ד השייכים הנה):

15יושיט הבעל הקלף (ושאר כלי כתיבה) והקולמוס והדיו לסופר בפני עדים ואומר לו בפניהם כתוב לי גט לשם גירושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתות ואני נותן לך רשות לכתוב הגט מאחד עד מאה עד שיהיה אחד כשר בלי שום פקפוק בין בכתיבה בין בחתימה לדעת החכם הר"ר פלוני: הגה או לכל מי שמראה אותו ויאמר הסופר כן אעשה (כ"ז בסדרים) ולא מהני זה אלא בדיעבד ולכן נוהגין ג"כ לכתחילה שהסופר מקנה לו הרבה קלף ודיו באולי יכתוב גיטין רבים כמו שצוה לו דכשר בדיעבד אבל לכתחילה אם כתב גט פסול נוהג שחוזר ומקנה לו הסופר הכל והבעל חוזר ומצוה לו לכתוב ומבטל מודעות כסדר שעשה בראשונה וע"ל סעיף נ"ד וכשהבעל נותן הדברים לסופר יתנם לו לכתחילה ע"י עצמו ולא ע"י שליח (מ"כ בתיקון ישן):

16ואתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הזה (שכותב סופר פלוני בן פלוני לשמי) ולשם גירושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתות ואני נותן לכם רשות לחתום מגט אחד עד מאה גיטין עד שיהיה אחד כשר לדעת החכם הר"ר פלוני (או לכל מי שמראה אותו) בלי שום פקפוק בין כתיבה בין בחתימה: הגה ויכול לומר כל דברים אלו בכל לשון שירצה (מהר"י סי' ק"צ) ויאמרו העדים כן נעשה (בסדרים):

17אם צריכים לכתוב שני גיטין מפני ספק שיש בשמות כגון גרשון גרשם וכיוצא בזה צריך שיאמר הבעל המגרש לסופר שאם יחפוץ החכם הר"ר פלוני לסדר גיטין הרבה מחמת ספק כדי שינתנו כלם ביד האשה שהוא נותן לו רשות לכותבם וכן יאמר לעדים שהוא נותן להם רשות לחותמם:

18לא יכתוב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמע מפי הבעל שצוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום ולא מפי שליח אפילו אמר לשלשה אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו לא יכתבו ויחתמו מאחר שלא שמעו מפיו:

19הבעל נותן שכר הסופר ואם נתנה האשה כשר:

20יאמר הבעל בפני העדים הנני מבטל לפניכם כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי שמסרתי על גט זה וכל דברים שמסרתי שהם כשיתקיימו גורמים לבטל הגט הרי הם בטלין וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיפסל מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל גט זה שיורע כחו מחמתו (וע"ל סי' קל''ד סעיף ג'):

21צריך שהעדים שאמר הבעל לפניהם לסופר לכתוב גט לאשתו שלהם עצמם יצוה לחתמו וצריך שיעמדו בשעת כתיבת שיטה שם האיש והאשה והזמן וישמעו שכותבו לשמו ולשמה:

22צריך שיכירו שזהו הגט שכתב סופר לשמו ולשמה לפיכך אם רוצים לצאת לחוץ אחר שכתב שם האיש והאשה והזמן צריכים לעשות שום סימן בגט כדי שיכירוהו או שתהי' להם טביעות עין בו:

23טוב שיהיה הבעל אצל הסופר והעדים עד שיכתב הגט ויחתם וינתן כדי שלא ימסור מודעא (גם שלא ידבר מענייני הגט עד אחר הנתינה כדי שלא ידבר דברים המביאים לידי ביטול הגט) (בסדר):

24אם רוצה לשלוח הגט לאשה ע"י שליח צריך שיעמוד שם השליח בשעת כתיבת שיטה שבה שם האיש והאשה והזמן וישמע שיתחיל לכתוב לשמה וגם צריך לעמוד שם בשעת חתימת שני העדים וישמע שחותמים לשמה: הגה וי"א דהשליח יהיה גם כן אצל ציווי הבעל לסופר ולעדים וכן נוהגין וטוב להגיד לשליח קודם כל דבר שאסור לישא המגורשת שלא יוכל לומר אח"כ אלו ידעתי לא הייתי שליח (מ"כ בשם מהרי"ל) גם יאמר לו החכם המסדר שיקח השליח סי' מובהק בגט אלו יוציאנו מתחת ידו שיכירנו אבל יזהר שלא להוציא מתחת ידו כלל כל מאי דאפשר.

25וצריך שקודם כתיבה יודיענו שהוא יהיה השליח (גם קודם שיצוה לסופר לכתוב או שיעשה שום דבר ימנה השליח וע"ל סי' צ"ז כיצד ידבר) והחכם יאמר שישמע איך הגט הוא נכתב ונחתם לשמה כדי שיוכל להעיד כן:

26כששולח גט ביד שליח טוב הוא שישביעו הבעל בשבועת התורה שלא ימסור מודעא ושלא יבטל הגט: הגה ואם הוא מומר לעכו"ם שאינו מקפיד משביעין אותו על חלקו לע"ה וכך כותבין בהרשאה (וע"ל סי' קמ"א סעיף נ"ט) ונוהגין להקנות מן הבעל שעושה השליח (וע"ל סי' קמ"א סעיף כ"ו):

27צריך לדקדק שיהיו השליח והמשלח גדולים לפי שאין שליחות לקטן ואין קטן עושה שליח: הגה גם צריך לעשותו שליח בפני עדים כשרים (וע"ל סי' קמ"א סעיף י"א וכ"ד) כיצד נוהגין בעידי השליחות:

28צריך שלא יהיה השליח חרש שוטה וקטן או עבד או נכרי או סומא או פסול לעבירה מן התורה (וע"ל סי' קמ"א סעיף ל"ג):

29טוב ליזהר שלא לגרש ע"י שליח כשהבעל והאשה שניהם בעיר (וע"ל סי' קמ"א סעיף נ"ה):

30אם הבעל נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתוב הגט ויחתום אומר לסופר כתוב גט לאשתי וכו' כדלעיל ואומר לעדים אתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הנזכר וכו' כדלעיל והריני ממנה את פלוני בן פלוני שליח להוליך הגט הנזכר לאשתי פלונית בת פלוני בכל מקום שימצאנה ותהא ידו כידי ופיו כפיו (ודבורו כדבורי) ועשייתו כעשייתי ונתינתו כנתינתי ונותן אני לו רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונס עד שיגיע הגט לידה או ליד שלוחה ותכף שיגיע הגט הנזכר לידה או ליד שלוחה מיד פלוני שלוחי או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו כאמור תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם (ושאר דיני השליחות והרשאה ע' סי' קמ"א):

31וכבר נתבאר שאין להזכיר שום תנאי קודם כתיבת הגט וא"כ כל מי שצוה לגרש בענין זה אינו יכול לגרש על תנאי:

32ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן והוא נחפז ללכת וא"א לכתבו קודם שילך יאמר לשליח שיתן הגט לאשתו ולא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלו':

33א"צ שהשליח יהא עומד בפני המגרש אלא אפי' שלא בפניו יכול למנותו והעדים כותבים שמינה לפלוני שליח: הגה וכל זה כשהבעל נחפז ללכת ואינו מוסר הגט לשליח והוא שעת הדחק אבל בלאו הכי אין עושין שליח בכה"ג אלא מוסרו ליד השליח וע"ל סימן זה מסעיף צ''ז ואילך:

34כבר כתבתי לעיל מי הם הפסולים להיות שלוחים:

35וגם כבר נתבאר שצריך השליח לעמוד בשעת כתיבת תורף הגט וחתימת שני העדים ושישמע שנכתב ונחתם לשמה:

36כשיבא הסופר לכתוב הגט קודם שיתחיל לכתוב יש לשאול למגרש מה שמו ומה שם אביו ואם יש לו או לאביו ב' שמות כגון ע"י חולי ואם יש לו או לאביו כינוי או שום חניכא (או אם הם כהנים או לוים) .

37וכן יש לשאול לאשה ולאביה כמו לאיש: הגה וכיצד נוהגין לכתוב השמות ע"ל סי' קכ"ח וסי' קכ"ט בדיני שמות המקום וישאל זה לפני העדים.

38צריך שהסופר והעדים יעמדו במקום אחד. הגה וי"א שקודם שיחתוך הסופר הקלף ידבר בפני העדים שרוצה לכתוב לשמה כדרך שיתבאר לקמן סעיף נ"ה וכן נוהגין במדינות אלו:

39יחתוך הקלף למדת הגט שלא יצטרך לחתוך ממנו שום דבר אחר כתיבת הגט:

40אם טעה הסופר לאחר שכתב קצתו ומתחיל (באחר) באותו הקלף יחתוך תחלה המועט שכתב:

41צריך הקלף להיות ארכו יותר על רחבו ונקרא ארכו דרך קריאתו מתחלתו לסופו (ויניח למטה גליון כדי תפיסת יד או יותר ובדיעבד אין לחוש):

42ישרטטו בו י"ג שיטין ושורה אחרונה יחלקנה לשני שורות קצרות שבה יחתמו העדים זה תחת זה (ויעשה בו השרטוטין וכל תיקוני הכתיבה לשמו לשמה ולשם גירושין) (כ"כ בסדרים):

43יש מי שאומר שיכתוב במקום בשר ולא במקום שער:

44לא ישרטט באבר ולא ישרטט מבפנים אלא מבחוץ: הגה וישרטט שני שרטוטין בצידי הגט א' מימין וא' משמאל כדי ליישר הכתב (בסדר הגט) ויכוין שיהא הכתב בצד השרטוט ולא על השרטוטין עצמן:

45יש מי שאומר שאין כותבין הגט בקולמוס של כנף:

46לא יהא הכתב מעוקם ולא מבולבל שמא תדמה אות לאות נמצא הענין משתנה:

47נהגו להחמיר לעשות האותיות מוקפת גויל ואם יש בו אותיות דבוקות יכול לגרר הדיו שביניהם להבדילם (וע"ל סי' קכ"ה סעיף ו'):

48וצריך לדקדק שלא יכנסו האותיות זו בזו כגון ראשה של למ"ד שבשטה תחתונה לא תכנס בתוך חללה של ה"א או חי"ת של שטה העליונה וכן כל כיוצא בזה:

49לא יהיו האותיות עוברות מהשיטין בימין ובשמאל לתוך הגליון ויש להחמיר אפי' מאות אחת:

50נפלה טפת דיו לתוך האות ואינה ניכרת אינו יכול להעביר הדיו לתקן האות דהוה ליה חק תוכות (ע"ל סי' קכ"ה סעיף ח'):

51ואף אם רוצה לעשות מ"ם פתוחה ונמשכה ידו ונסתמה א"י לגרר הדבקות לפתחה דהוה ליה חק תוכות (וע"ל סי' קכ"ה סעיף ט'):

52לא יהא בו טשטוש ולא יכתבנו על המחק:

53צריך ליזהר בטופס הגט לכתבו כמשפט:

54ואם נמצא פסול בגט וצריך לכתוב גט אחר, אם הבעל בפנינו צריך לחזור ולצוות כבתחלה לסופר שיכתוב גט לאשתו ולעדים שיחתמו בו:

55כשיבא הסופר לכתוב הגט יאמר בפני עדים. הגה שמעו אלי אתם עדים פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני (הגהות מרדכי) . הנני כותב גט זה לשם פלוני בן פלוני ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני שיגרשנה בו לשמו ולשמה לשם כריתות ויכתוב הגט מיד (ולא יכתבנו בסירוגין והסופר יקח סי' מובהק בגט קודם שיוציאנו מידו):

56צריך שיתייבש הגט קודם שיחתמו העדים:

57אחר שנתייבש הגט יחתמו העדים זה תחת זה: הגה ויקראו אותן קודם שיחתמו שידעו על מה יחתמו (בסדר מהר"ן) ויראו תחלה אחר סי' שלקחו (כמו שנתבאר לעיל סעיף כ"ב):

58צריכין העדים לחתום זה בפני זה.

59יאמר כל א' מהעדים קודם שיחתום אני חותם גט זה לשם פלוני בן פלוני לגרש בו אשתו פלונית בת פלוני לשמו לשמה לשם גירושין ויחתום מיד (ויראה העד השני כשחותם חבירו) (סדרים):

60יתחילו לחתום בראש השטה שלא יניחו חלק בגליון מימין לפני החתימה:

61לא יניחו כדי אויר שני שיטין בין חתימתו לשיטה אחרונה (ויחתמו בקולמס ובדיו של הבעל) (סדרים):

62צריך כל א' מהעדים לפרש שמו ושם אביו שיחתום פב"פ עד: הגה ואין צריכין לחתום כינויין אבל אם הם כהנים או לוים חותמין פלוני בן פלוני הכהן או הלוי עד אבל אינו כותב בן מהר"ר או בן החבר (בסדרים) וכן נוהגין:

63כתיבת העדים תהיה תמה ונכרת שלא יהיו דבוקים האותיות כמו בגט עצמו.

64לא יחתום הסופר בגט:

65צריך לייבש החתימות:

66החכם והעדים קוראים הגט וגם חתימות העדים: הגה ומדקדקין בו אם לא דילג בו תיבה גם בחסירות ויתרות ובכל תיקוני הגט וטוב לקרותו נגד גט אחר שאז אם יש בו טעות ירגיש בו מיד (בסדר מהרי"ו) גם לשלחו אל שאר החשובים שבעיר לדקדק בו אם נכתב כהוגן ויזהירו שלא יטשטשו אותו בשליחתו ואח"כ חוזר הבעל ונותן הקלף שנשאר לסופר והדיו וכל כלי הכתיבה לסופר במתנה כדי שיוכל לכתוב בו גיטין לאחרים (בסדרים) ונהגו ליקח י' אצל נתינת הגט כדי לפרסומי מילתא (ר"י מינץ) וקרובים יכולין להיות מן המנין ולוקחים שני עדים כשרים לעדי מסירה ונהגו ליקח הב' עידי חתימה לעידי מסירה ג"כ ונהגו שהחכם המסדר עומד באמצע וב' עידי מסירה אחד מימינו ואחד משמאלו והסופר לפניו גם הבעל והאשה לפניו עומדים כלם ולא יושבים (בתיקון ישן ובא"ז פרק זה בורר) י"א שיש ליזהר שלא ליתן גט בבית החכם המסדרו ולא ראיתי נזהרים בזה (שם בתיקון מפי הקבלה) . ואחרי קראו ישאל החכם לסופר זהו גט שכתבת נתן לך כל כלי הכתיבה והקלף והדיו) כתבת אותו בצווי בעל לשמו ולשם גירושי אשתו פלונית בת פלוני והוא אומר הן (אמר לך הדברים לפני העדים) שואל לאחד מהעדים שמעת שצוה הבעל לסופר לכתוב לשמו ולשם גירושי אשתו פלונית בת פלוני: הגה ואם היה אצל הסופר עד שכתב קצת הגט כמו שכתב לעיל סעיף כ"א ואם ראו שהבעל נתן לו הקלף וכו':

67אתה מכיר שהוא גט זה:

68אתה חתמת בצווי הבעל (שצוה אותך לחתמו לשמו ולשמה וכו'):

69חתמת לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית:

70אתה מכיר חתימתך:

71חתמת בפני חבירך:

72אתה מכיר חתימתו (שמעת שציוה לו הבעל לחתום):

73והוא משיב הן על כל שאלה וגם העד השני כמשפט הזה יעשה לו: הגה גם שואל לסופר ולעדים אם אמרו בפי' כשהתחילו לכתוב שכותבין לשמו ולשמה לשם גירושין ואם שמע כל אחד מה שאמר חבירו ואומרים הן אומרים לו בפי' כיצד אמרו (בסדרים) ויזהיר החכם לבעל ולסופר ולעדים שלא יאמרו הן הן או לאו לאו בתשובתם אלא פ"א הן או לאו (בסדר מהר"ם יפה):

74אח"כ יתן הגט לבעל ואז ישוב לשאול לו אם נותן גט זה מדעתו ורצונו כנזכר לעיל: הגה סעיף י"ד ויש סדורי גיטין שכתוב בהן בטול מודעות אלו קודם שהחכם קורא הגט ושואל לסופר ולעדים כמו שנתבאר קודם שקורא הגט וכן נוהגין במדינות אלו אבל אין חילוק בדבר וכשהחכם קורא הגט יקראנו בדקדוק ולא יקראנו בדרך המשתמע ללשון אחר:

75וגם יבטל המודעות פעם שנית וגם יפסול עדים כדלעיל: הגה סעיף ך' וישאל לעדים אם היו כשהבעל ביטל מודעות קודם הנתינה כמו שנתבאר לעיל סעיף ך':

76ואם יצא הבעל מלפניו בין כתיבה לנתינה ישביענו החכם המסדר בשבועה שלא ביטל הגט בשום ענין ושלא מסר שום מודעא ולא אמר שום דבר שיגרום ביטול הגט:

77יקבץ מנין כדי לתת הגט בעשרה:

78יאמר החכם לכל העומדים טרם ינתן הגט אם יש שום אדם שיודע שום פיסול נגד הגט וירצה לערער בו דבר יאמר אותו קודם שינתן (וכל מי שיודע דבר צריך לאומרו) כי אחר הנתינה יושם חרם שלא להוציא לעז על הגט (וע"ל סי' זה סעיף כ"ב ששייך הנה):

79יאמר החכם שמעו כל הכשרים להעיד:

80טוב שיהיה שם עדים החתומים על הגט:

81יצוה לאשה שתסיר הטבעת שבידיה ושאחר כך תוציא ידיה ותפתחם ותקרב אותם יחד כדי לקבל הגט ולא יהיו ידיה כמדרון שיוכל הגט ליפול: הגה נהגו לכסות פני האשה עד שעה שהחכם מדבר עמה וכשמקבלת הגט משום צניעות וישאל אותה אם מקבלת הגט ברצונה ותאמר הן ויש מחמירין לומר אם נשבעה או נדרה שיתירו לה ויאמר לה החכם המסדר הגט דעי שבגט זה תהי' מגורשת מבעליך (בסדרים) וישאל הרב אחר הכתובה ושתחזור לבעל הכתובה או תמחול לו כדי שלא יבואו אח"כ לידי קטט מחמת הכתובה ושיאמר הבעל ע"מ כן לא גירשה הטעם מ"כ בסדר מהר"י מינץ:

82יזהר שלא תסייע לה חברתה ולא שום אדם ושלא יגיע סרבלה ולא שום דבר לידה בשעת קבלה (בסדרים):

83תזהר שלא תקפוץ ידיה עד שיאמר לה (ושלא יהיה ידיה תוך ג' טפחים סמוכין לארץ (שם):

84יתן הבעל הגט בידה וכה יאמר לה כשיתנו בידה ה"ז גיטך (והתקבלי גיטך זה) והרי את מגורשת בו ממני (מעכשיו) ומותרת לכל אדם: הגה וקודם שיתננו לה יאמר החכם לעידי מסירה שיראו מסירת הגט ויודיע לבעל תחלה פירוש המלות שאומר (בסדרים) יש נוהגין לכפול הגט כאגרת בשעה שמוסרו לה וכן נוהגין ויש שכתבו שלא לכפלו רק ליתנו לה כך והכתב מבחוץ שיראו הכל שהוא גט (כן משמע בסדר מהר"י מינ"ץ):

85אחר שהניח הגט בידה וסילק ידו מכל וכל אז תקפוץ ידה ותחזק בגט ותגביה שתי ידיה למעלה ואח"כ יקח החכם הגט מידה ויקראנו שנית בפני העדים (וי"א שחוזרין ושואלין לסופר ולעדים כל השאלות ששאלו בראשונה) (כ"ז בסדרים) ויחרים על כל מי שיוציא לעז על גט זה:

86ויקרענו שתי וערב: הגה ונהגו מעכשיו שהרב המסדר הגט גונזו אצלו ואינו נותנו ביד האשה ואין לשנות וכל הגט שלא ניתן אין לקרעו שתי וערב שלא יטעו בו שניתן (מ"כ):

87יזהיר החכם לאשה שלא תתארס עד צ' יום חוץ מאותו יום (ומלבד יום שתתארס בו):

88נתינת הגט יש מי שאומר שצריך להיות ביום ולא בלילה (וע"ל ס"ס קכ"ג):

89וכן אם התפללו הקהל ערבית אע"פ שהיה עדיין יום אין ליתן גט אז מפני שכבר חשוב לילה אם לא בשעת הדחק שאז אפי' בלילה ממש יכתוב וינתן צריך שינתן הגט בו ביום שנכתב אא"כ שולחו לעיר אחרת דאז א"א ליתנו לה ביום שנכתב:

90צריך שלא יתייחד הבעל עמה בין כתיבה לנתינה ואם נתייחד עמה הוי גט ישן ולא יגרש בו (ע' לעיל סי' קמ"ט):

91שליח המביא גט נותנו לה בפני שנים ואם השליח קרוב או פסול נותנו לה בפני ג' ואומר לה בשעת נתינה הרי זה גיטיך ששלח ליך בעליך (פב"פ המכונה פלוני) והרי את מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם: הגה וכן גט ארוסה יאמר לה השליח ה"ז גיטך ששלח ליך בעליך (בסדר ר"י מינ"ץ) וכן כותבין בהרשאה שם בעל אבל בשאלות ששואל הרב לשליח יזכיר שם ארוס כגון ששואל אם זהו גט ששלח פלוני הארוס והב"ד שנותנים הגט לפניהם קוראין הגט קודם הנתינה ואם יש תנאי בגט אומר השליח בשעת נתינה על תנאי כך וכך וע"ל בסי' קמ"ב עוד מסדר נתינה מיד השליח ליד האשה (ולעיל סי' ק"מ סעיף ב') יש סדורי גיטין וכן נוהגים שאותן שיושבים שואלים לשליח מהו רוצה והוא אומר אני שליח פב"פ לגרש אשתו פלונית וכו' וישאלו אותו אם לא קבע לו הבעל זמן לגרש או אם לא התנה שאר תנאי והוא אומר להם אח"כ ישאלו לאשה אם רצונה לקבל גט ואח"כ שואלין אחר ההרשאה וקורין אותו אם היא כתקונה אם היא מקיימת כראוי ואח"כ שואלין לשליח אם היה הבעל בריא כשעשאו שליח ואם לא שמע שמת או בטל השליחות והוא משיב להם על הכל גם שואלין לאשה אם לא בא' הבעל אליה או לא שלח שליח לבטל הגט והיא משיבה להם ואח"כ חוזרין ושואלין לשליח אם הוא עצמו לא בטל השליחות או אם לא עשה שליח אחר או אם עושה שליחות זה באונס או מכח נדר או שבועה או אם מסר מודעא על השליחות והוא משיב להם על לאו לאו ועל הן הן ואח"כ שואלין אותו אם מכיר האשה אשת המגרש ואם אינו מכירה צריכין להיות עדים המכירין אותה ויקרא החכם המסדר הגט עם עידי מסירה וישאל לשליח אם ראה שהבעל נתן הקלף והדיו לסופר לכתוב ואם שמע שצוה לו לכתוב לשמו ולשם אשתו לשם גירושין וכן אם שמע שצוה לעדים לחתום לשמו ולשמה ולשם גירושין ואם מכיר שזה הגט ההוא ושואלין אותו אם היה אצל הכתיבה וחתימה כדרך שנתבאר לעיל סעיף כ"ד וכ"ה ואם שמע מן הסופר שאמר בפירוש שכותב לשמו ולשמה ולשם גירושין וכן אם אמרו העדים כשחתמו וכן אם היו זה בפני זה כשחתמו ואם היה הגט יבש כשנתנו לשליח והשליח יעמוד כשמוסרו לאשה ולא ישען כלל (בסדר ר"י מינ"ץ בשם מהרי"ל) ואח"כ מקבלת האשה הגט מן השליח כדרך שמקבלת אותו מבעלה כדרך שנתבאר לעיל והוא מוסר לידה כמו הבעל המוסר גט לאשתו רק שמשנה בדבורו ואומר לה הרי זה גיטך ששלח לך בעליך וכו' ואח"כ לוקח החכם הגט מן האשה וחוזר וקורא אותו ושואל לשליח כל השאלות ששאל לו בראשונה ואחר כך קורעין הגט שתי וערב ומחרימים על הלעז ומזהירין על האשה שלא תנשא תוך צ' יום כמו שנתבאר לעיל סעיף פ"ז (בסדרים) ונראה לי שהחמיר בזה הרבה בשאלות מקצתן ללא צורך ולכתחלה נוהגין כך אבל בדיעבד כבר נתבאר סי' קמ"א. וקמ"ב איזה דברים מעכבים:

92אם המתגרשת היא נערה בין ארוסה בין נשואה מתגרשת בקבלת הגט היא עצמה ואם קבלו אביה אם היתה ארוסה מאחר שעדיין לא בגרה ה"ז מגורשת אבל אם בגרה אע"פ שאינה אלא ארוסה או אם נשאת אע"פ שהיא נערה אינה מתגרשת בקבלת אביה:

93ואם היא קטנה ונשאת אינה מתגרשת בקבלת אביה:

94ואם היא קטנה ארוסה לדברי הכל מתגרשת על ידי אביה ואיכא פלוגתא אם מתגרשת ע"י עצמה וראוי להחמיר שלא תקבלנו אלא ע"י אביה:

95והא דקטנה מתגרשת דוקא כשמבחנת בין גיטה לדבר אחר דהיינו שנותנים לה צרור וזרקתו אגוז ונטלתו או שהגיעה לעונות הפעוטות דהיינו כבר שית וכבר שבע כל חד לפום חורפיה אבל פחות מכאן אינה מתגרשת לדעת רש"י ז"ל אפי' ע"י אביה ולדעת ר"ת דוקא ע"י עצמה אבל על ידי אביה מתגרשת ולזה הסכים הרא"ש ז"ל:

96קטנה המתגרשת ע"י אביה יש להחמיר לכתוב שני גיטין וליתנם לה האחד בנוסח שאר גיטין והא' יכתוב בו בתך פלונית דהות אנתתי וכו': הגה ואם מוסר הגט ליד קטנה מדעת אביה א"צ רק גט אחד כשאר גיטין וע"ל סי' קמ"א וסי' ל"ז:

97אם הוא מוסר גט לשליח להוליכו לאשתו ימנה אותו בפני ב' עדים. ויקראנו החכם לפני העדים ואח"כ ישאל לסופר זה הוא הגט שכתבת וכו' כדלעיל עד טוב שיהיו שם עדים החתומים על הגט: הגה וכך יאמר הנני פב"פ המכונה פלוני ממנה אותך פב"פ להיות שלוחי להוליך גט לאשתי פלונית בת פלו' ה"פ אתה או שלוחך או שליח שלוחך עד מאה שלוחים ותהא ידך כידי וכו' כמו שנתבאר לעיל סעיף ל' ואח"כ מצוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום ומבטלין מודעות ושבועות קודם הכתיבה כאלו היתה האשה עצמה אצלו (הכל בסדרים) וכמו שנתבאר לעיל:

98ואח"כ מחזיר החכם הגט לבעל והבעל ימסור הגט לשליח ויאמר (אתה פב"פ ה"פ) הולך גט זה לאשתי פלונית (בת פלוני) בכ"מ שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי (ודבורך כדבורי) ועשייתך כעשייתי ונתינתך כנתינתי ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס עד שיגיע הגט זה לידה או ליד שלוחה ותכף שיגיע גט זה לידה או ליד שלוחה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך כנזכר לעיל תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם: הגה ויקבל השליח הגט כמו האשה בעצמה ואח"כ חוזר החכם וקורא הגט וישאל כל השאלות ויחרים על המוציא לעז כדלעיל סעיף פ"ה כופלו כאגרת ונתנו לשליח ואח"כ כותבין ההרשאה ולא קודם לכן דהרי כותבין בהרשאה בפנינו מסר וכו' כמו שנתבאר לעיל סי' קמ"א סעיף ל' דין שליח שני ע"ל סי' קמ"א סעיף מ' וסי' קמ"ב סעיף ט' וסדר ההרשאה תמצא בסדר גיטין אבל אין הלשון מעכב כמו שכתבתי לעיל סי' קמ"א סעיף ל' וכשהשליח ראשון עושה שליח שני נ"ל שיש לשואלו כל השאלות ששואלים אותו כשנותנו הוא בעצמו ליד האשה שהרי השליח השני אינו אומר אח"כ כלום רק שאומר שליח ב"ד אני ולכן יש לב"ד הראשון לחקור הדברים היטב וכדרך שנתבאר לעיל סעיף צ''א:

99אם נותנו לה על תנאי יאמר לה בשעת נתינה ה"ז גיטך והרי את מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם ע"מ שאם לא באתי מהיום עד י"ב חדש יהא גט מעכשיו ואם אבוא בתוך הזמן הנזכר ואראה בפני פלוני ופלוני לא יהא גט ותהא היא נאמנת עלי לומר שלא באתי ושלא פייסתיה:

100אם המגרש שכיב מרע אומר לה בשעת נתינה ה"ז גיטך והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם על מנת שאם לא אמות עד יום פלוני והוא בכלל לא יהא גט ואם אמות קודם יום פלונ' יהא גט מעכשיו ואם לא אמות עד יום פלוני והוא מכלל לא יהא גט: הגה וע"ל סי' קמ"ה ס"ה ואח"כ לא תתייחד עמו אא"כ יש אחד עמהם אפי' עבד אפי' שפחה חוץ משפחתה ובנה הקטן (טור סי' קמ''ח) .

101מאוד יש ליזהר לאדם שלא להשתדל בענין גיטין אם לא שיהא בקי בהלכות גיטין כי רבו בהם הדקדוקים ובנקל יכול אדם לטעות בהם והוא פיסול ממזרות וצור ישראל יצילנו משגיאות אמן: הגה וכבר נתבאר ריש סי' זה נוסח גט שנהגו בו במדינות אלו ובפרט בעיר הזאת וז"ל בשלישי בשבת בג' ימים לירח סיון שנת ה' אלפים וג' מאות ומ' לבריאות עולם למנין שאנו מנין כאן בקאזמר דמתקרי קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעיינות אנא פ' המ' פב"פ המכונה פלו' העומד היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעיינות צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פלונית המכונה פב" פ המכונה פלוני. העומדת היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעיינות דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקי' ותרוכי' יתיכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל. פב"פ עד פב"פ עד :