שולחן ערוך, אבן העזר, סדר חליצה

1סדר חליצה בקצרה ובו נז סעיפים: (אמר המגיה גם פה בסדר חליצה כל מקום שלא נזכר בהגהות שם אומרה סתמן כפירושן שהם לקוחים מהסדרים) (ובפרט מסדר מהר"י מרגליות) . מצות חליצה בג' דיינים אפילו הם הדיוטות ובלבד שיהיו יודעים להקרות (ולכתחילה נוהגין שהחכם שבעיר עם שני חשובי העיר הם הדיינים גם לוקחים השנים שמוסיפין מחשובי הקהל ושלא יהיו סומים אפי' באחת מעיניהם ויש מחמירים שלא יהיה בהם שום מום וטוב שיהרהרו כל החמשה תשובה בלבם באולי חטאו ופסולין לדון:

2וצריך שיהיו שלשתם אזרחי ישראל כלומר ששום אחד מהם לא יהיו אביו או אמו גרים:

3ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם ויבמה ואפי' אם נשואים שתי בנות אחים או שתי בנות אחיות או אשה ובת אחותה יש להקפיד מפני מראית העין (וע"ל ריש סימן זה סעיף א') .

4שלא יהא שום א' מהם פסול לדון דיני ממונות (וע"ל סעיף ב' ריש הסימן):

5אחר שיוועדו יחד הג' דיינים יוסיפו עליהם שנים לפרסומי מילתא ואפילו הם עמי הארץ שאינם יודעים להקרות או שהם קרובים קורבה שאינה פוסלת מן הדין אבל כל שאר דברים פוסלים בהם כמו בג' הראשונים (ולכתחילה לא יהיו אלו השנים קרובים לדיינים) .

6ויקבעו מקום לחליצה שיאמרו הג' לב' הנוספים נלך למחר ונשב במקום פלוני כדי לחלוץ שם: הגה ונוהגין שהולכים למקום שרוצים לישב שם למחר ויושבים מעט ונוהגין שגם השנים הנוספים הולכים עם הב"ד אבל אינו מעכב רק שהב"ד יאמרו אל השנים שילכו והולכין שם אלו הג' סגי (כן משמע בה"מ) וי"א שאפי' ההליכה אינה מעכבת רק שיאמרו שלמחר ילכו לחלוץ במקום פלוני (א"ז) וא"צ שכל שלשה דיינים ידברו כך אלא הגדול שבג' אומר ומדבר בעד שני חביריו (ב"י מ"כ) מיהו יש מחמירין שכל הג' ידברו כך (וע"ל בפי' הסדר סעיף י"ב):

7קביעות מקום צריך שיהיה בערב יום שלפני החליצה (וע"ל בפירוש בסדר סעיף ט"ו):

8אם החליצה ביום ראשון אין קובעים מקום ביום השבת כי אם בערב שבת:

9המקום שיקבעו לחלוץ שם צריך שיהיה בגובה של עיר כלומר מקום מפורסם:

10ביום שקובעים מקום שולחים הדיינים להזהיר ליבמה שביום החליצה לא תאכל (ולא תשתה) שום דבר עד שתחלוץ: הגה גם שלא תרוק לפני הב"ד שחולצת לפניהם ושלא תדבר הרבה (ושלא) תנקר שיניה קודם החליצה וכן חוזרין ומזהירין אותה על אלו הדברים בשחרית קודם החליצה גם כן וכן נוהגין שירחץ היבם רגלו קודם יום החליצה כדי שיהא בקל לרחוץ ביום החליצה גם טוב שיסיר צפרני רגלו גם יחקרו ביום ההוא אם הם גדולים וראוים לחלוץ גם שאר הדברים שצריכין לחקור יותר טוב הוא לתקנן כולם ביום שקודם החליצה גם ילמדו היבם והיבמה להקרות כראוי בנשימה אחת (כ"ז בסדרים):

11אין חולצין בלילה ולא בשבת ולא ביום טוב ולא בערבי שבתות וי"ט (אבל בחול המועד חולצין) (ב"י):

12ביום החליצה יבאו החמשה דיינים למקום שקבעו השלשה דיינים הראשונים ישבו על ספסל א' (הגדול באמצע) והב' הנוספים ישבו מכנגדם בספסל אחר (וי"א שהם יושבים מן הצד וכן נוהגין) והיבם והיבמה עומדים באמצע: הגה והיבם והיבמה ילכו אל הדיינים ולא הדיינים אצלם שנאמר ועלתה יבמתו השערה מיהו אם הדיינים הלכו אצלם אין החליצה פסולה:

13מביאים עוד אנשים שיהיו שם בעת החליצה ולפחות יהיו ה' שנמצא עם הדיינים הם עשרה: הגה ולכן נוהגין עכשיו שהולכים לחלוץ מיד אחר יציאת ב"ה שחרית דאז איכא רוב עם והגדול שבהם אומר לחבירו (ברבים) נלך לחלוץ במקום שקבענו אתמול:

14וכל הבאים שם צריכין לישב מרחוק מהדיינים: הגה ולא ישב שום אדם על ספסלים שיושבים הדיינים שחולצין לפניהם גם בוררים שני עדים כשרים ומעמידים אותם אצל הספסלים לחקור אותם על היבם והיבמה אם ראויה לחלוץ והיבם יתעטף עצמו כאבל וכן היבמה תתעטף:

15יזהירו ב"ד את היבמה שלא תרוק בפני היבם עד שתחלוץ: הגה גם יזהרו מאד שלא תעלה בידן חליצה פסולה שלא תצטרך לחלוץ אח"כ מכל האחין (הגהות אלפסי סוף מצות חליצה) (וע"ל סי' ק"ע):

16צריך שהיבם והיבמה לא יהא שום אחד מהם קטן ולא חרש שאינו שומע ואינו מדבר ולא אלם ולא שוטה:

17צריך שלא יהא היבם החולץ סומא אם יש לו אח שאינו סומא:

18צריך שלא יהא רגל היבם עקומה לאחור או הפוכה על צדה וגם שלא יהא מהלך על אצבעות רגליו:

19אם היבם הוא גר צריך שידעו אם היתה הורתו והורת אחיו מת ולידתם בקדושה:

20צריך שידעו אם הניח המת זרע: הגה וכל החקירות אלו שואלים העדים בשעת החליצה כדי שיתפרסם הענין ברבים וכן הוא בסדר חליצה לשאול העדים מכל מה שכתוב כאן מתחלת סי' ט"ז עד סי' כ"ח ואומרים ג"כ ברבים שכבר שאלו מאתמול על סימני האיש והאשה שהם גדולים:

21צריך שידעו בית דין אם יבם זה הוא אחי המת מאב ואם היתה להם ישיבה אחת בעולם:

22צריך שידעו אם יבם זה הוא גדול האחים:

23צריך שידעו אם היא זאת אשת המת אחיו של זה:

24להעיד על דברים אלו נאמן עד אחד ואפילו אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון:

25צריך שידעו ב"ד אם יש צ"ב יום שמת הבעל (וע"ל בפירוש הסדר סימן ל"ט):

26צריך שידעו אם היבם אטר רגל:

27צריך שידעו אם היבמה אטרת יד ימינה:

28מושיבים היבם והיבמה תחלה (ושואלים הדיינים או הגדול שבהם אל היבם מהו מבקש ויאמר להם שבא לחלוץ ליבמתו וישאל ליבמתו אם רצונה לחלוץ ותאמר הן) ואח"כ יאמר להם עמדו (ותעמוד היבמה לימין היבם) :

29יעמדו היבם והיבמה על רגליהם ואם היבמה חפצה ביבום יאמרו ליבם אי ניחא לך חלוץ אי ניחא לך ייבם והוא ישיב שאינו חפץ ביבום ואם היבם חפץ ביבום והיבמה אינה חפצה או שהיא מאותם שחולצות ולא מתייבמות מלמדין אותו תחלה שישוב שאינו חפץ לייבם וכך יאמרו לו אתה חפץ לחלוץ ליבמתך זו והוא משיב הן: הגה וי"א שבכל ענין שואלים אותו אם רוצים לייבם או לחלוץ ואע"ג דמצות חליצה קודמת מ"מ שואלים אותו כדי שיאמר שרצונו לחלוץ ויראו שכבר היה מרוצה לחלוץ ויאמר שחפץ בחליצה וכן נוהגין ויש מוסיפין אם יש לו אשה לומר לו שמותר לישא אותה ואין בזה משום חרם ר"ג (וע"ל בפירוש סדר החליצה סי' מ"ד ומ"ו):

30צריך שידעו היבם והיבמה שבחליצה זו היא מותרת לשוק:

31צריך שלא יהא אנוס לחלוץ:

32אם נשבע לחלוץ או שלא לחלוץ מתירין לו קודם: הגה ויזהרו הבעל והאשה שלא ישיבו בתשובתן אל השואל אותם הן הן או לאו לאו אלא חד הן על דבר הן וחד לאו על דבר הראוי לומר לאו גם יאמרו בלשון לעז כדי שיבינו (ע"ל בפירוש סדר הגט סי' ס"ח):

33צריך שיבטל כל מודעות שמסר על חליצה זו. וכן צריך לפסול כל עדים שיעידו שמסר מודעא על חליצה זו וכך יאמר לו החכם ליבם אמור הריני מבטל כל מודעי ומודעי דמודעי עד עולם שמסרתי על חליצה זו וכל דברים שמסרתי שהם כשיתקיימו גורמים לבטל חליצה זו הרי הם בטלים וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר שתפסל חליצה זו מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיתבטל חליצה זו או יורע כחה מחמתו:

34צריך לב"ד שיזהרו שלא תעלה בידם חליצה פסולה:

35צריך לשאול ליבמה אם אכלה או שתתה היום:

36יקח החכם המנעל בידו ויבדקנו שלא יהא שום טיט דבוק בו מבפנים (ושהוא עשוי כהלכתו:

37ויצוה ליבם לרחוץ רגלו הימיני יפה: הגה וינגוב אותו יפה ויכרוך בגד סביבו וילך בה:

38ויקשור היבם כנף המכנסים למעלה משוקו: הגה ויראו הדיינים שרגלו נקי מכל דבר טינוף:

39יתן בעל המנעל ליבם המנעל במתנה (ויקננו היבם בהגבהה):

40ינעלנו היבם ברגלו הימני כשהוא יחף בלא בתי שוקיים אלא דבוק לבשרו (ויהא מכוון למדת רגליו של יבם ולא יגיע למעלה מארכובה):

41יכניס (קרסי) המנעל בלולאות: הגה ויש סדרים שכתוב בהן שהרב המסדר נועל לו המנעל וקשרו לו כראוי אבל אין לחוש אם היבם יכול לעשותו בעצמו שפיר דמי.

42יכרוך הרצועות פעמיים סביב שוקי הארכובה למטה ויכניסם בנקבים שבמנעל בענין שיגיע הרצועות בבשר שוקיו מאחוריו (ויראה שהרצועות יהיו מכוונין זה אצל זה כל מה שאפשר) (כל הנ"ל בסדרים) (וע"ל בפי' המסדר סימן נ"ח וסימן נ"ט):

43יקשור השתי רצועות על בשר השוק מלפניו שני קשרים זה על גב זה מהודקים ועניבה עליהם:

44צריך שילך היבם במנעל ברגלו ד' אמות וילך לפני הדיינים שיראו איזה רגל ימינו (שם וע"ל בפירוש הסדר סימן ס"ב)

45יעמידו היבם אצל כותל או עמוד לישען בו (ויזהר שלא ישען כל כך שאם נוטלין העמוד היה נופל דזה אינו מקרי עמידה):

46בכל ענייני החליצה בין בקריאה בין בחליצה בין ברקיקה יהיו הדיינים יושבים והיבם והיבמה עומדים (ומעמידים היבמה לפני היבם כדי שתהא דבורה עמו לפני ב"ד):

47מלמדין אותה ואת היבם לקרות עד שהוא והיא יהיו רגילים ותהיה יכולה לקרות לא אבה בנשימה אחת (ואומרים ליבם וליבמה ענין החליצה ובזה תהיה פטורה ממנו ומותרת לכל אדם ואומרים להם שיכונו לזה והם ישיבו הן):

48מקרין ליבמה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ומקרין אותה מלה במלה זו אחר זו רק לא אבה יקראוהו בפעם אחת וקריאה זו ושאר קריאה צריכים להיות בלשון הקודש (ואם טעו באיזו תיבה יחזור לראש המקרא) (בסדר מהרי"ל):

49מקרין ליבם לא חפצתי לקחתה (וקורין לו מלת לקחתה במפיק ה"א גם יקרא מלות אלו בנשימה אחת): (שם)

50צריך שיבין היבם דברי היבמה ומה הוא משיב:

51ישען היבם לכותל או לעמוד שאחריו וידחק רגלו בקרקע: (ויזהירנו שלא יסייע ליבמה בענין החליצה) (שם) .

52ונגשה יבמתו אליו ומתרת קשירות המנעל בידה הימנית בלא סיוע השמאלית ואחר כך תתיר הקרסים (התחתון תחתון תחלה) ותתפוס רגלו בידה השמאלית ותגביהנו מן הארץ ותשמיט המנעל מן העקב וגם תחלוץ כל המנעל בידה הימנית בלי סיוע השמאלית וגם בלי סיוע היבם לא בידו ולא ברגלו ומשלכת המנעל בארץ (ותשליך אותה למרחוק) ובכל זה תהיה גם היבמה מעומד כפופה אבל לא יושבת ולא על ברכיה (ויאמר לה הרב שתאסוף רוק גדול בפיה ולא פיהוק ועיטוש גם לא תרוק מים בעלמא רק רוק ממש):

53תעמוד היבמה נגד היבם וירקה בארץ כנגד פניו רוק גדול וצריכים הדיינים החמשה לראות הרוק כשיוצא מפיה עד שיגיע לפני היבם על הארץ:

54מקרין אותה בלשון הקודש ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל (בית חלוץ הנעל בית חלוץ הנעל):

55וכל העומדים שם עונים ואומרים חלוץ הנעל ג' פעמים:

56יחזיר היבם המנעל לדיינים ואומרים הדיינים יהי רצון שלא תבואנה בנות ישראל לא לידי חליצה ולא לידי יבום:

57מצאתי כתוב בסדר אשכנז וכשיעמדו יאמר הרב בא"י אמ"ה אקב"ו במצות וחוקים של אברהם אבינו והטעם מדאמרינן בפרק כיסוי דם בשכר שאמר אברהם ועד שרוך נעל זכו בניו למנעל של חליצה ויש לאומרו בלא הזכרת שם ומלכות: הגה יש סדרים שכתב בהם לגזור חרם על המוציא לעז על החליצה ולא ראיתי נוהגין כן :