ספרי דברים רסח

1כי יקח איש אשה. מלמד שהאשה נקנית בכסף. שהיה בדין - ומה אמה העבריה שאין נקנית בבעילה, נקנית בכסף; אשה שנקנית בבעילה, אינו דין שתהא נקנית בכסף! יבמה תוכיח, שנקנית בבעילה ואינה נקנית בכסף; אף אתה אל תתמה על האשה, שאע"פ שנקנית בבעילה, לא תהא נקנית בכסף! ת"ל כי יקח איש אשה, מלמד שהאשה נקנית בכסף.

2ובעלה. [מלמד שהאשה נקנית בבעילה.] שהיה בדין - ומה יבמה שאין נקנית בכסף, נקנית בבעילה; אשה שנקנית בכסף, אינו דין שנקנית בבעילה! אמה העבריה תוכיח, שנקנית בכסף ואין נקנית בבעילה; אף אתה אל תתמה על האשה, שאע"פ שנקנית בכסף, שלא תהא נקנית בבעילה! ת"ל ובעלה, מלמד שהאשה נקנית בבעילה.

3ומנין אף בשטר? ודין הוא - ומה כסף שאינו מוציא, הרי הוא קונה; שטר שהוא מוציא, אינו דין שיהא קונה! לא, אם אמרת בכסף, שקונה הקדש ומעשר שני; תוכיח בשטר, שאין קונה הקדש ומעשר שני! ת"ל וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו [וגו']. מקיש הויתה של זה ליציאתה של זה - מה יציאתה (מזה) בשטר, אף הויתה (מזה) בשטר.