ספרי דברים רסט

1והיה אם לא תמצא חן בעיניו. (גיטין צ') בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר, שנאמר כי מצא בה ערות דבר. ובית הלל אומרים: אפילו הקדיחה את תבשילו, שנאמר כי מצא בה ערות דבר.

2אמרו בית הלל לבית שמאי: אם נאמר דבר למה נאמר ערוה, ואם נאמר ערוה למה נאמר דבר?שאם נאמר דבר ולא נאמר ערוה, הייתי אומר היוצאת מפני דבר תהיה מותרת להינשא, והיוצאת מפני ערוה לא תהיה מותרת להינשא, ואל תתמה אם נאסרה מן המותר לה לא תהיה אסורה מן האסור לה? תלמוד לומר ערוה ויצאה מביתו. ואם נאמר ערוה ולא נאמר דבר, הייתי אומר מפני ערוה תצא מפני דבר לא תצא? תלמוד לומר ויצאה מביתו.

3רבי עקיבא אומר: אפילו מצא אחרת נאה הימנה, שנאמר: אם לא תמצא חן בעיניו.

4וכתב לה. לשמה. מכאן אמרו: כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול, כיצד? היה עובר בשוק ושמע קול הסופר מקרא איש פלוני מגרש את אשתו פלונית ממקום פלוני, ואומר זה שמי ושם אשתי כשם אשתו פסול לגרש בו. יותר מכאן אמרו: יש לו שתי נשים ששמותם שוים, כתב לגרש בו את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה. יותר מכאן: אמר ללבלר כתוב ואיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו.

5וכתב. אין לי אלא כתוב בדיו, מנין בסם ובסיקא בקומוס ובקנקנתום? תלמוד לומר: וכתב לה, מכל מקום.

6ספר. אין לי אלא ספר, מנין עלי קנים עלי אגוז עלי זית עלי חרוב? תלמוד לומר: ונתן, מכל מקום. אם כן למה נאמר ספר? מה ספר מיוחד של קיימא יצאו אלו שאינן של קיימא. רבי יהודה בן בתירה אומר: מה ספר מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע, יצא דבר שמחובר לקרקע.

7כריתות. שיהא כריתות. מכאן אתה אומר: האומר לאשתו הרי זה גטיך על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם, על מנת שלא תשתי יין לעולם, אין כריתות. על מנת שלא תלכי לבית אביך מכאן ועד ל' יום ועל מנת שלא תשתי יין מכאן ועד ל' יום, הרי זה כריתות. המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני, רבי אליעזר מתיר וחכמים אוסרים. לאחר מיתתו של ר' אליעזר נכנסו ד' זקנים להשיב על דבריו, ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא.

8(ר' טרפון אמר הלכה וניסת לאחיו) [נענה רבי טרפון ואמר: הרי שהלכה וניסת לאחיו של זה שנאסרה עליו] ומת בלא ולד, היאך זו מתייבמת? ולא נמצא זה מתנה על מה שכתוב בתורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל, הא למדת שאין זה כריתות.

9א"ר יוסי הגלילי: היכן מצינו בתורה שמותרת לאחד ואסורה לאחד, אלא מותרת לאחד מותרת לכל אדם, אסורה לאחד אסורה לכל אדם, הא למדת שאין זה כריתות.

10רבי אלעזר בן עזריה אומר: כריתות. דבר הכורת בינו לבינה. אמר רבי יוסי (הגלילי): רואה אני את דברי ר' אלעזר בן עזריה.

11ר' עקיבא אומר: וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה, חמורה גרושה מאלמנה, מה אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה, גרושה חמורה אינו דין שתהא אסורה מן האסור לה, הא למדת שאין זה כריתות.

12דבר אחר: הלכה וניסת לאחד והיו לו בנים ממנה, ניסת לזה לא נמצאו בניו של ראשון ממזרים, הא למדת שאין זה כריתות.

13בידה. אין לי אלא בידה, מנין לרבות גגה חצרה וקרפיפה ורחובה? תלמוד לומר: ונתן, מכל מקום. אם כן למה נאמר ידה? אלא מה ידה מיוחדת שהיא רשותה, כך כל דבר שהיא רשותה.

14(ונתן בידה) ושלחה מביתו. עד שיאמר לה זה גטיך. מכאן אמרו: הזורק גט לאשתו ואמר לה כנסי שטר, או שמצאתו והרי היא גטה, אינו גט, עד שיאמר לה הא גטיך.