ספרי דברים שנו

1מעונה אלהי קדם - ג' ספרים נמצאו בעזרה: אחד של מעונים, ואחד של היא היא, ואחד שנקרא זעטוטים. באחד כתיב מעון קדם, ובשנים כתיב מעונה אלהי קדם; ובטלו חכמים את האחד וקיימו השנים:

2מתחת זרועות עולם - מלמד שארץ ישראל היא תוקפה של עולם:

3ויגרש מפניך אויב - אלו שברחו לא"י: ויאמר השמד - אלו שברחו לאסי"א:

4וישכן ישראל בטח - אין בטח אלא רוחצן, וכן הוא אומר וישכן לבטח במדבר:

5בדד - ולא כבדד שאמר משה ה' בדד ינחנו, ולא כבדד שאמר ירמיה מפני ידך בדד ישבתי, ולא כבדד שאמר אותו רשע הן עם לבדד ישכון:

6עין יעקב - כברכה שבירכם יעקב אביהם, שנא' והיה אלהים עמכם:

7אל ארץ דגן ותירוש - כברכה שברכן יצחק אביהם, שנא' ויתן לך האלהים מטל השמים:

8אף שמיו יערפו טל - הרעיפו שמים ממעל.

9אשריך ישראל - ישראל אומרים מי כמוך באלים, ורוח הקדש אומרת אשריך ישראל. נתקבצו כל ישראל אצל משה. אמרו לו רבינו משה, אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעולם הבא? אמר להם: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם! משל לאדם שמסר את בנו לפדגוג אחד, והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו: כל האילנות הללו שלך, כל הגפנים הללו שלך, כל זיתים הללו שלך. כשיגע להראותו אמר לו: איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך! כך אמר משה לישראל: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם, מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו':

10עם נושע - עם שאין ישועתו אלא בשכינה:

11נושע בה' - כענין שנא' אלהי צורי אחסה בו:

12ואשר חרב גאותך - אמר לו הקב"ה: משה, עתיד אני ליתן להם לישראל אותו זיין שנוטל מהם בחורב, כענין שנאמר ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב. בשבועה נשבעתי שעתיד אני להחזירו להם, כענין שנא' חי אני נאם ה' כי כולם בעדי תלבשי ותקשרים ככלה!

13ויכחשו אויביך לך - בשעה טובתם של ישראל אומות העולם מכחשים להם, ועושים אותם כאלו הן אחים; וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך, וכן חירם אמר לשלמה מה הערים אשר נתת לי אחי:

14ואתה על במותינו תדרוך - כענין שנא' ויקרא משה אל כל ישראל: