שפתי כהן על התורה, דברים י:א

1בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים, הואיל ואתה שברת הלוחות פסל לך אתה קלקלת ואתה תקן, ובמדרש בשעה ששבר משה את הלוחות היה הקב"ה מתרעם עליו ואומר לו אילו אתה חצבת הלוחות ונצטערת עליהן לא היית משברם אני חוצב לוחות שנאמר קול ה' חוצב להבות אש עכשיו תדע מהו כחן אתה פסול אותם אמר לו משה מאין אני מביא לוחות אבנים אמר לו אני מראה לך את המחצב, א"ר לוי בשם בר חמא מתחת כסא הכבוד הראה לו הקב"ה למשה את המחצב שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ועליו נאמר תמשילהו במעשה ידיך, א"ל הקב"ה חצוב מכאן שני לוחות אבנים כראשונים מה הראשונים ארכן ששה ורחבן ששה אף אלו כן, מה הראשונים מסנפרינון אף אלו כן מה הראשונים נתנו לך בפומבי אף אלו כן, ע"כ:

2ועשית לך ארון עץ, לפי שהן מעשה ידיך ארון עץ מספיק להם, לזה אמר לך כפי ערכך לא כפי ערך הלוחות, לזה ועשית לך ארון תחלה כדי שמיד בירידתך יונחו בארון, וכן עשה, וזה הארון הוא שהיה יוצא עמהם למלחמה לא ארון שעשה בצלאל כי לא יצא למלחמה כי אם בימי עלי ונענשו עליו שנשבה, כן כתב רש"י ז"ל. אולי לזה אמר ועשית לך שיהיה לו שם שלא היו מוציאים למלחמה אלא אותו כדי שזכות התורה וזכותו יגן עליהם. עוד אמר לך ארון עץ לומר אתה שפסלת כל הנאות העולם כמו שכתבנו בפסוק פסל לך פרשת תשא, כן אמר כאן ועשית לך ארון עץ לך נאה ליתן התורה שהכל הוא חשוב בעיניך כעץ, לא שאר העם שהם הולכים אחר הכסף והזהב ואחר הצפויים ואחר המסכות, להם ועשו ארון עצי שטים שהוא מן ארז שיש לו ריח והולכים אחר הריח ואחר תענוגי העולם, וצפית אותו זהב, שאינם רוצים ללמוד אלא מתוך עושר:

3ובמסכת יומא פרק קמא, אמר כתיב ועשית ארון עץ וכתיב ויעשו ארון עצי שטים, לא קשיא כאן בזמן שעושים רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושים רצונו של מקום ואכתוב על הלוחות וגו', הכתיבה פרחה בסיבתי כשראתה העגל לזה עלי היא הכתיבה, אבל שבירת הלוחות אשר שברת אתה פסול אותם וטרח בהם: