שפתי כהן על התורה, דברים יא:כו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 11:26
Open in the reader →1ראה אנכי נותן לפניכם וגו', לפי שאמר אם שמור תשמרון והוריש וגו' כל מקום אשר תדרוך וגו', שהוא מדבר לימות המשיח, שמא תאמר כשיתקרב הזמן אשמור המצות והתורה אבל עתה שאני בגלות מספיק לי שאני סובל עול הגלות ואיני יכול לסבול עול התורה והמצות, לזה אמר אשר אנכי נותן לפניכם היום, כאילו מחדש היום אני נותן לך, אע"פ שהן נתונים כבר, לזה נתן כתיב נותן קרי, ואין לכם לפטור עצמיכם, שאם כן הקללה היא נגדכם, ואם תשמעו הנה הברכה היא חלה בכם ויעלה זכרונכם לגאול אתכם, שכן ברכה בגימ' זכר לזה אמר ראה כמאיים, ולזה אמר היום כאילו בכל יום ויום ניתנה לכם מחדש, כמו שבאו זקנים בימי יחזקאל הנביא לפרוק עולו של מקום אמר להם הנביא חי אני נאום ה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם, לזה העמיד להם ב' הרים באמצע ארץ ישראל הרים גבוהים כדי שיראו אותם ויהיו עליהם כשני עדים, כל זה מרוב החיבה כדי שלא יפרדו מעליו, לזה נתן בהם סימן ואמר הלא המה בעבר הירדן וגו', ולזה נתנו הברכה והקללה על אלו ההרים. וכתב הרמב"ן ז"ל אולי שהר גריזים הוא בדרום והר עיבל בצפון כי מצפון תפתח הרעה שהוא נבוכדנצר שבא מצפון, ואיים עליהם לומר שהם יענישו אותם אם יעברו, ואם יקיימו המצות הם ערבים על הברכה שתחול עליהם, וכן גרזים עיבל בגימ' ערבנים: