שפתי כהן על התורה, דברים יא:ל
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 11:30
Open in the reader →1אחרי דרך מבוא השמש. למה נזכר כאן השמש לומר שהרבה שלוחים למקום שהשמש לבדה יש לה ברכה שמש צדקה ומרפא בכנפיה, ואומר הנה יום ה' בא בוער כתנור, שמוציא חמה מנרתקה, לזה אמר דרך מבוא השמש ולא אמר במערב:
2עוד ראה אנכי. בגימ' כונה ראה איך תכוון בכל מצוה ומצוה, זהו הברכה אשר תשמעו אל מצות שתכוונו במצות, והיא גם כן קללה, שאנכי עולה א"ף, א"כ ראה אנכי היא ברכה והיא קללה, עוד אנכי בגי' אחד מיוחד, שהזהירם על יחוד השם, ולזה אמר אנכי ולא אמר אני. עוד הזהירם על מעמד הר סיני שקבלו שם התורה והמצות, ואמר ברכה וקללה בלשון יחיד ולא אמר ברכות וקללות, לומר שמברכה אחת יבאו כמה ברכות, כמו שאז"ל מצוה גוררת מצוה וקללה גורמת כמה קללות, ומהקלה יבא לידי החמורה עד שיבא לידי ע"ז, ומלא תשמעו יבא לסור מן הדרך, ומשם יבא ללכת אחרי אלהים אחרים, כל זה גרם שלא שמעתם, לזה אמר והברכה אשר תשמעו, ההתחלה היא מהשמיעה, וכן הוא אומר שמעו ותחי נפשכם: