שפתי כהן על התורה, דברים יד:כא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 14:21
Open in the reader →1לא תאכלו כל נבלה. אחר שהזהיר על מאכלי הבהמות הטמאות והעופות הטמאים הזהיר גם כן על הנבלה ועל כל מין מאכל אסור וזהו רבוי כל, ואמר לא תאכלו בלשון רבים להזהיר האב והאם כדי שלא יולידו חומר עכור והפסד ועפוש בולד ולא יועיל לעבודת הבורא, כי לזה היא הכונה בהולדה, ופעמים שלא יבא לידי גמר ויהיה נפל, ואם אחר שנולד תאכל ממנו יזיק לחלב שיתעכר, זהו לא תבשל גדי בחלב אמו, בעודו בבטן בחלב אמו אחר שנולד, למה כי עם קדוש אתה, שאתה ממקור הקדושה שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים וחומרך זך וקדוש ואינו יכול לקבל שום טומאה, אבל גר שהוא גר תושב שקבל עליו ז' מצות בני נח, זהו אשר בשעריך שנכנס לשער ועדיין לא נכנס לפנים שאינו גר צדק, תתננה שאינה מזיקתו למה שכבר הוא מורגל בה, זהו ואכלה שכבר אכלה, אבל לכנעני שעובד ע"ז שהוא אדוק באבי אבות הטומאה ומועלת לו לטמאו הרבה יותר, כמו התריק"א שמועיל לחולה ומזיק לבריא לפי שמשימין בו בשר אפעה, לא תתן לו במתנה לא תתן להם מתנת חנם אלא בדמים כדי שיבא לך ריוח ולא הפסד, ואם תתננה לגר במתנה הקב"ה ישלם לך ממקום אחר, וזהו שסמך עשר, שיזמין לן עושר. ובמדרש א"ר יצחק כל מי שאינו מעשר פירותיו כראוי כאילו אוכל נבלות ובשר בחלב זהו הסמיכות. ובספרי וכתבו רש"י ז"ל לא תבשל גדי עשר תעשר מה ענין זה אצל זה אמר הקב"ה לישראל לא תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהם במעי אמותיהם, כשאין מעשרין מעשרות כראוי כשהוא סמוך להתבשל אני מוציא רוח קדים ומשדפתן שנאמר ושדפה לפני קמה: