שפתי כהן על התורה, דברים יד:כב

1עשר תעשר את כל תבואת בגמרא א"ר יוחנן עשר בשביל שתתעשר והיכן נזכר העושר כי השי"ן של תעשר היא בסיבול"ת, אלא נזכר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה, כלומר אם אתה מוציא מעשר כראוי כל מה שהיתה מוציאה זרע תוציא מעשר, שאם היתה מוציאה מאה שהמעשר של מאה עשר, תוציא לך אלף, שהמעשר של אלף מאה, כמו שהיתה מוציאה זרע, כמו אותו מעשה, זהו שנה שנה, שמה שהוציאה שנה זו זרע תוציא שנה הבאה מעשר, ואם תוסיף במעשר תוסיף בתבואה. ואם לאו תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה, כלומר שלא תוציא אלא מה שהיית מוציא מעשר, כמו אותו מעשה באחד שהיה מוציא מעשרות כראוי היתה לו שדה והיתה מוציאה אלף מדות ומוציא ממנה מאה מדות למעשר ומן המותר היה מתפרנס הוא ובני ביתו, כשמת אמר לבנו תן דעתך על שדה זו כך וכך אני. מוציא ממנה מעשר וממנה הייתי מתפרנס כל ימי, שנה ראשונה זרעה הבן הוציאה אלף מדות הוציא מעשר מאה מדות, שנה שנייה זרעה הוציאה אלף מדות נכנס בו עין רעה ופיחת מן המעשר עשר ונתן תשעים מדות, שנה שלישית זרעה פיחתה מאה הוציא גם כן מעשר פ' פיחת עשרה אחרים, שנה רביעית פיחתה מאתים וכן בחמישית וששית וכו' פיחת ופיחתה עד שעמדה על מעשרותיה. כשראו כל קרוביו כך לבשו לבנים ונכנסו אצלו אמר להם באתם לשמוח על אותו איש שנדוהו, אמרו ח"ו לא באנו אלא לשמוח לשעבר היית בעל הבית והקב"ה כהן ועכשיו הקב"ה בעל הבית ואתה כהן, לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר עשר תעשר:

2עוד במדרש אם זכיתם סוף שיוצאים לזרוע שדה שלך, פי' תבואת זרעך היוצא שיביאו זרעם ויגדלו ויצאו לזרוע בשדה, ואם לאו היוצא השדה שהוא עשו מתגרה בכם, היוצא השדה זה עשו שנאמר ויבא עשו מן השדה ד"א תבואת זרעך אם זכית סופך נפיק לחקלך אם צריך מטר ותתפלל עליו והוא יוצא השדה, אמרו ז"ל כך שהיה לו לומר תבואתך ואמר תבואת זרעך, כלומר כיצד תבא התבואה אם יש מטר ועדין הזרע בארץ, היוצא השדה כלומר יוצאין להתפלל לרחובה של עיר והוא יוצא, זהו היוצא השדה כלומר שתוציא השדה הזרע. אמר עוד ואם לאו סוף שונאי ישראל יוצאין לקבור בניהם בשדה, דרשו כן ממה שלא אמר היוצא מן השדה:

3עוד במדרש עשר תעשר, עשר שלא תחחסר, רמז למפרשי ימים להוציא אחד מעשרה לעמלי תורה, דרשו כן שלא תתחסר, לפי ששלש פרוטות הן שאינו רואה בהם סימן ברכה ואחת מהם פרוטה הבאה ממדינת הים, ופירש"י לפי שנעשה עמו נס ומנכין לו מזכיותיו, אבל אם הוא נותן לעמלי תורה נעשה כאלו הוא חבר עמו וכדאי היא תורה שתעשה לו נס, כמו זבולון שהיה ממפרש ימים ונתעשר שנאמר וספוני טמוני חול שאפי' מה שצפון בתוך החול נגלה לו לפי שהיה מאכיל ליששכר, וכן רבינו הקדוש פתח אוצרותיו וחלקם לעמלי תורה. עשר תעשר, ר"ת ע"ת, עמלי תורה:

4עוד במדרש עשר תעשר בנוהג שבעולם אדם יש לו שדה נותנה למחצה לשליש ולרביע אבל הקב"ה אינו כן משיב רוחות מעלה עננים מוריד גשמים מוריד טללים מדשן פירות ואינו מבקש אלא אחד מעשר, לפיכך הזהיר משה לישראל עשר תעשר:

5עוד תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה, לומר שגם מה שמוציאין לזריעה צריך לעשרו קודם זריעה, שאין טבל ראוי לזריעה, כן כתב הרמב"ם ז"ל פרק ו' מהלכות מעשרות: