שפתי כהן על התורה, דברים יט:יא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 19:11
Open in the reader →1וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש. לא מצינו הכאת נפש במזיד אלא בשוגג שנאמר מכה נפש בשגגה אבל במזיד אמר ואם באבן יד הכהו ואם בכלי עץ הכהו ולא אמר נפש, ובשוגג אמר נפש, לומר שהאדם מכה הגוף לא הנפש זה שהכה בשוגג נקרא מכה נפש לומר שהוא שליח של הקב"ה שהוא הוא המכה הנפש, ואמר כאן נפש והוא מזיד לומר שאם תחילתו ברצון אע"פ שסופו באונס נהרג אבל על ידי גואל הדם, זהו אומרו ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת ואם אין לו גואל הדם לא יהרגוהו ב"ד הואיל וסופו שוגג, זהו שארז"ל מעבירה קלה יבא לידי חמורה, מהשנאה בא לידי שפיכות דמים, לכך נאמר וכי יהיה איש שונא לרעהו שהיה לו לכתוב כי יקום איש על רעהו והכהו, ולז"א ולא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי, דם השופך מבעי ליה, אלא דם זה ששפך בשוגג ונראה לך שהוא נקי הואיל והוא התחיל בשנאה תבערנו, ולא תאמר שהוא נקי. דם הנקי מישראל וטוב לך, ס"ת מילבך תסיר דבר זה מלבך, כמה שנאה עושה, נקי מישראל וטוב לך, ר"ת נמול שימול ערלת הלב ולא יבא לידי שנאה, ולזה סמך לא תסיג גבול רעך שאתה מסיג גבול הקב"ה שהוא נקרא רע שנאמר רעך וריע אביך אל תעזב. שהוא אוהב שנאמר אהבתי אתכם ואתה מסיג גבולו בשנאה: