שפתי כהן על התורה, דברים יט:ח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 19:8
Open in the reader →1ואם ירחיב ה' אלהיך, כתב הרמב"ם ז"ל פרק ח' מהלכות רוצח, בזמן מלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השלש שנאמר ויספת לך שלש ערים על השלש האלה והיכן מוסיפין אותם, בערי הקניזי והקיני והקדמוני שכרת לאברהם אבינו ועדין לא נכבשו, ועליהם אמרה התורה ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' ע"כ. ויש לשאול ג' ערים לימות המשיח למה וכי יש רצחנים לימות המשיח שידבר שלום בעולם, אע"פ שהוא הולך, לשיטתו שכתב פרק י"ב מהלכות מלכים ומלחמותיהם, אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם אלא עולם כמנהגו נוהג, עם כל זה אין עולה על הדעת שיהיה באותו זמן רצחנים, ובמדרש כתבו רש"י פרשת לך לך פסוק ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי וגו' את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני את החתי ואת האמורי וגו', אמר עלה בדעתו של מקום להנחיל עשרה עממין את הקיני ואת הקנזי ולמה נתן להם אלו הז' והשלשה לא נתן להם רבנן אמרי אדום ומואב ועמון הם הג' לא נתן להם בעוה"ז שנאמר כי לא אתן לך מארצם ירושה, ובמואב כתיב אל תצר את מואב, קיני הוא עשו, קניזי וקדמוני עמון ומואב בימות המשיח יחזרו לישראל לקיים מאמרו של הקב"ה. אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם אבל עכשיו נתן להם השבעה שנאמר שבעה גוים רבים ועצומים ממך ע"כ, וא"ת כיון שלא נתן להם הג' בעוה"ז למה הבטיחם לאברם והתחיל בהם, יאמר שיתן להם השבעה שהן חתי אמורי כנעני חוי וגו', אלא לפי שהראה הקב"ה לאברהם שעבוד ד' מלכיות אימה זו מלכות בבל נופלת זו מלכות אדום וראה בן בנו שהוא אדום שולט על בניו, ולא די זה אלא בניו של לוט שמסר עצמו על אביהם להצילו ואילו לא הצילו לא היו באים, וראה אותם שולטים על ישראל, כמו שאז"ל על פסוק ויאסוף אליו את עמון ואת עמלק וגו' בעגלון מלך מואב, אז"ל ד' דברים טובים היו לו ללוט לחשבו לאברהם, וילך אברם וילך אתו לוט, וגם ללוט ההולך את אברהם, וישב את כל הרכוש וגם את לוט, ויהי בשחת אלהים ויזכור את לוט וגו', וכנגדם היו צריכין בני לוט לפרוע לו טובה לזרעו של אברהם, ולא דיים שלא פרעו טובות אלא פרעו רעות הה"ד וישלח מלאכים אל בלעם וגו' ויאסוף אליו עגלון מלך מואב את בני עמון ויהי אחרי כן באו בני עמון ובני מואב אל יהושפט, וכן אז"ל בסנהדרין עמון ומואב שביבי בישי הוו לישראל, כשראה כל זה נחמו בהם תחילה ואמר לו לזרעך נתתי, אמר במדרש רבי שמואל בר נחמני אמר מאמרו של הקב"ה מעשה שנאמר לזרעך נתתי אתן אין כתיב אלא נתתי, יאמרו גאולי ה' אשר גואלם אין כתיב כאן אלא אשר גאלם, כי פודה ה' את יעקב אין כתיב כאן אלא כי פדה ויברא ה' על מכון הר ציון אין כתיב כאן אלא וברא ה' וכו, הרי שמאמרו של הקב"ה מעשה, א"כ נחמו הקב"ה על מה שהוקשה עליו תחילה, קיני זה עשו קניזי קדמוני זה עמון ומואב. ואמר לו נתתי לך, מאמרו של הקב"ה מעשה, זהו שאמר כאן כאשר נשבע לאבותיך והיכן נשבע אלא מאמרו של הקב"ה מעשה, זהו שאמר כאן כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך, שאין שום אויב ומצר שהוא זמן המשיח, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק י"ב מהלכות מלכים ז"ל מה שאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה. ענין הדבר שיהיו ישראל יושבים לבטח ורשעי העולם משולים כזאב וכנמר שנאמר זאב ערבות ישדם ונמר שוקד על עריהם, שלא יהיה באותו זמן מלחמה ולא ישא גוי אל גוי חרב, זהו אומרו כאן שלש ערים והוא מלשון אויבים כמו ומלאו פני תבל ערים וכן ויאמר שמואל למה זה תשאלני וה' סר מעליך ויהי ערך, א"כ אמר לו בזמן מלך המשיח אלו הג' אויבים שהן עשו עמון ומואב תבדילם לך ויהיו בעזרך, שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם, שיהיו נשמעים לך, וכן אז"ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור, ואומר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', זהו ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך, כי יהיה שלום בעולם, והיה עליך דמים שיהיו נותנין לך מס, ולזה אמר ואם, כי מאחר שיש שבועה למה לא יהיה בודאי. וה"ר בחיי ז"ל כתב אם זה כמו ואם מזבח אבנים תעשה לי שהוא ודאי, עם כל זה אינו דומה שכאן יש שבועה אלא לפי שאינו בזמן הזה אמר ואם, שהוא על זמן מלך המשיח שהוא גואלי אחרון כמו שהבדיל גואל ראשון שהוא משה והבן, וראה שבזמן הזה בעולם מתנהג על ידי שש קצוות לזה היו שש ערים שלש שהבדיל משה ושלש שהבדיל יהושע, אבל לעתיד יהיו פועלים כל העשר שהן שלש של שלש שלש והיא עם כולם והבן, וזהו שאמר האלה מנין א"ם: