שפתי כהן על התורה, דברים ב:ג
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 2:3
Open in the reader →1ויאמר ה' אלי רב לכם סוב את ההר הזה וגו'. קשה שהקב"ה הוא שהושיבם כל כך זמן שהיו חונים על פי הדבור על נסיעת עמוד הענן, ועוד שאומר פנו לכם צפונה ולא אמר סעו לכם, ועוד למה לצפוי ולא לרוח אחרת ומה שייכות ואת העם צו לאמר, ועוד אומרו אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו, למה נזכרה כאן האחוה. רז"ל הרגישו כל אלו הקושיות, ולזה אמרו במדרש ז"ל רב לכם סוב את ההר הראה הקב"ה למשה אותו הר שהאבות קבורים בו אמר לי הקב"ה למשה אמור להם לישראל אין אתם יכולין להזדווג לעשו עד עכשיו מתבקש לו שכר הכבוד שכבד את אלו שהן קבורים בהר הזה כבד ליצחק והיה אברהם קיים שיום שמת אברהם היה עשו בן ט"ו שנה א"כ כבד גם כן גם לאברהם וכבד ליעקב שאמר אציגה נא עמך וכו' הרי שכבד שלשתם, ובשעה שנתן יעקב לעשו כל אותו הדורון אמר לו יש לי רב, א"ל הקב"ה בלשון שכבד בו בלשון פנו מלפניו רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה, אם ראיתם אותו שהוא מבקש להתגרות בכם לא תעמדו כנגדו אלא הצפינו עצמכם מלפניו, ולהיכן נברח ברחו לתורה, אין צפונה אלא תורה שנאמר יצפון לישרים תושיה, אמר הקב"ה המתינו למלך המשיח שיבא שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו':