שפתי כהן על התורה, דברים ב:ד

1ואת העם צו לאמר. מאי לאמר אחר שאמר צו אז"ל שאמר הקב"ה לא לכם בלבד אני מצוה אלא לבניכם שיצוו לראשי הדורות שיהיו נוהגים בו כבוד עד שיבא היום שכתוב דרך כוכב מיעקב וגו' והיה בית יעקב אש וגו' ע"כ. אם כן לזה אמר אחיכם שינהגו בו כבוד וגו':

2ובמדרש תנחומא אמר רב לכם סוב את ההר, בשעה ששלח יעקב דורון לעשו אמר יש לי רב אע"פ שאתה כובש אומות בימי משה ויהושע בתחומי אין לך עסק שכבר אמר לכם המקום רב לכם סוב אלא יש לכם לילך בגולה פנו לכם צפונה בגלות בבל שנאמר כי הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפונה, א"כ פירוש רב לכם שלכם רב, שהוא רב מכם בכבוד אב שיעקב הלך לו אצל לבן ולא כבד אביו ואמו ועשו כבדם, ולפי שהוא אמר אחי יהי לך אשר לך הוא התחיל באחוה, לזה אמר בגבול אחיכם בני עשו שקרא להם אחים ואין ראוי שתתגרו בו ס"ב א"ת אותיות סבא שכבד לישראל סבא, ואם אתם מתגרים בו אתם עוברים גבול האחוה:

3וייראו מכם ונשמרתם מאד. אם הם יראים מהם מה צריך ונשמרתם מאד. רז"ל אמרו ומה אם בשעה שהם יראים מהם אתם צריכים שימור עאכ"ו בשעה שהן מצליחין ואין מתייראים מכם. א"כ לזה אמר ונשמרתם מאד, ונשמרתם בשעה שהם יראים מכם, מאד בשעה שאין מתיראין מכם, ובא לומר אם הם מתיראים מכם הוא כדי שתהיו נשמרים לא כדי שתתגרו בהם כי כדי שלא תפחדו מהם ויפול לבבכם ויהיה לכם אבירות לב ליה עשו שייראו מכם:

4אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר. אמרו במדרש אתם עוברים אבל בני עשו יושבים שהם בישוב שנאמר אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ. ד"א אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו אתם אוכלים עם עשו בעוה"ז והוא אינו אוכל עמכם לעוה"ב, וכן עשו אמר ליעקב נסעה ונלכה, לא אחים תאומים אנחנו נאכל שנינו בעוה"ז ובעוה"ב, א"ל יעקב הילדים רכים והצאן והבקר, עדיין לא עמד משה שהוא מספיק צאן ובקר ישחט להם עד עכשיו לא עמד שאול שאמר ומה קול הצאן הזה באזני והבקר וגו', אלא יעבר נא אדוני לפני עבדו טול לך העוה"ז יעבר נא אדוני ולא הילדים ע"כ. ואמרו ז"ל כן לפי שהוקשה להם מאחר שאמר להם רב לכם סוב את ההר הזה שהוא הר שעיר פנו לכם צפונה איך אומר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו כבר אמר פנו לכם ואמר ונעבור מאת אחינו בני עשו וגו' ונפן ונעבור וגו', ולמה נזכרה כאן האחוה, אלא בא לומר שאתם עוברים בגבולו שהוא העוה"ז שאתם אוכלים עמו והם יושבים בשעיר יש להם ישוב, לפי שהונית אותו בשעירים ואמרת הן עשו אחי איש שעיר איש בעל שער בעל הר שעיר, שעיר עשיר, ואנכי איש חלק כמו נייר חלק שאין בו כתב כן אני אין לי שום חלק בעוה"ז, א"כ הוא יש לו ישוב בעולם ואתם עוברים בגבולו אם כן אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל, עד שיבא יום דריסת כף הרגל שנאמר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, ועד שיגיע לעת תמוט רגלם, ואומר תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, וכן אמר יעקב ואני אתנהלה לאט לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל, היינו ב' רגלים, ולרג"ל בגימ' ה' ברוך הוא שם ג' מלות, הילדים בגימ' ע"ה ק', ואמר רבי עקיבא ק' זה הקב"ה ית' וית':