שפתי כהן על התורה, דברים כג:יט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 23:19
Open in the reader →1לא תביא אתנן זונה, סמך ללא תהיה קדשה, לומר שמא תאמר אותה קדשה לעשות תשובה ולעשות ממה שהרויחה נדרים ונדבות, כמו שעשה אותה זונה שכתבנו לעיל על פסוק גדילים תעשה לך שנתנה שליש לעניים, לזה אמר ולא תביא. לעניים אפשר אבל לבית ה' לא תביא, ואמר בית ה' אלהיך ולא אמר לבית ה', אפשר שיובן זה מאותו מעשה דפ' קמא דע"ז ת"ר כשנתפס ר' אליעזר למינות משם יראה, לזה אמר בית ולא אמר לבית לא כמו שאמר המין לעשות לבית הכסא, ואמר גם שניהם לרבות שני אתננים כמו שאמרו רבנן, או רבוי גם לרבות פירוש המין ופירוש רבנן. ורקאנטי ז"ל פירש למה שאמר בית ולא לבית, ז"ל ויש לפרש עוד שרמז הכתוב שישמרו המדה הנקראת בית ה' הרומזת לכנסת ישראל בטהרה ובקדושה ולהשפיע אליה צינורות החסד והרחמים, ולא תינק מאתנן זונה ומחיר הכלב סוד הנחש שהטיל זוהמא בחוה העליונה כד"א ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, ע"כ:
2עוד גם שניהם לרבות חלופי חליפין של אתנן ושל מחיר כלב, לפי שהכלב הוא מכח סמאל, הוא שאמר דוד מיד כלב יחידתי, ומקומו היא ארץ גזרה ארץ מלחה לא תשב, ותועבה גדולה הוא השסת כלב בבת מלך והבן, לזה סמך לא תשיך לאחיך לא תהיה נושך ככלב, מחיר כלב בית, ס"ת רבת, לומר שמי שלוקח רבית כאילו אכל מחיר כלב שהרבית הוא שנותן שוחד שלא יגוש אותו, והוא מכת סמאל שלקח שוחד ונתעוירו עיניו, לזה אז"ל שהוא מלא עינים, לזה יש לו עינים הרבה שכל מה שהוא לוקח שוחד מסממים אותם עינים וצריך לאחרים, ואותם עינים אחרים כבר אמרנו שהם מעבירות שאדם עושה, שכשעושה העבירה לא שת לבו למה שאמר התנא דע מה למעלה ממך עין רואה והוא אומר מי רואני, ובשעת המיתה מראה לו העין שחשב שאינה, במנין העבירות שעשה. לא תשי"ך בגימ' וזה הוא סמיות העינים. ובפרק איזהו נשך תניא רבי יוסי אומר בוא וראה כמה סמיות עיניהם של מלוי ברבית, ועל זה רמז איוב ואמר לא תשורני עין רואי, וכן אמר הקב"ה אתה לקחת מאחיך נשך אחד אני אקח ממך שלשה, נשך כסף שיתחסר כספך, נשך אוכל שיתחסר אכילתך, שתתאוה לישוך הפרוסה ולא תוכל, נשך כל דבר, אפילו הדבור לא תוכל, ובר מינן ימות בלא ודוי או מיתה פתאומית, לזה ג"פ נשך. עוד נשך נשך נשך ישך בגימ' תשקר באמת עם ג' מלות, עוד נשך בגימ' לשם, כביכול לשם אתה נושך, כי זה הביאו הקב"ה בנסיון או מחמת עון והעני ואתה בא ומלוה לו ברבית ונושכו לו אתה נושך כביכול למעלה, ואילו לא היית מלוה לו ברבית הייתי מתמלא עליו רחמים ובראותי שבן אדם ריחם עליו כ"ש אני. כבר אמרנו שהרבית הוא כמו השוחד ושחד בגימ' יב"ש, שעצמותיו יבשים ואינם חיים בתחיית המתים, כדאיתא פרק ר' אליעזר בענין עצמות היבשות דיחזקאל, מתים שהחיה יחזקאל ששים רבוא היו וכולם עמדו על רגליהם חוץ מאדם אחד אמר הנביא אל הקב"ה רבש"ע מה טיבו של זה א"ל בנשך נתן ומרבית לקח חיו לא יחיה, לא יחיה בתחיה זו, לא יחיה בתחיית המתים. אמר לא תשיך אחיך ואח"כ אמר ולאחיך לא תשיך, רז"ל אמרו לעבור עליו בשני לאוין, עכ"ז למה אמר קודם לא תשיך לאחיך ולבסוף הקדים אחיך שאמר ולאחיך לא תשיך, אלא אמר קודם ל תשיך כלו' לא תביט אל מתיקות הנשך ותקדימו על האחוה ותאחר האחוה וא"כ לא תביט אל האחוה כי אב אחד לכולנו, ובזה תאחר ולא תבא לידי נשך. זהו שאמר ולאחיך אם אתה תביט ותבין שהוא אחיך לא תשיך, ודאי לא תשוהו לכותי שנאמר בו את הנכרי תשיך. וכתב בחיי ז"ל נקרא הרבית נשך, מלשון אם ישוך הנחש בלא לחש להורות כי כמו שארס הנחש נכנס מן הנושך באיבריו וגידיו כן עונש האיסור נכנס בממונו של מלוה ברבית ע"כ. למען יברכך ה', אתה רוצה ליתן ברבית כדי שיתברכו נכסיך הקב"ה יברכך בכל משלח ידיך, אם תאמר עד שאטרח ואעשה מלאכה והרבית בא בלא טורח כדאמרה ליה ההיא מטרוניתא פניך דומים למגדלי חזירין ולמלוי ברבית לפי שהיו פניו צהובים, לזה אמר יברכך ה' בכל משלח ידיך, לא כמו שאמר במקום אחר בכל מעשה ידיך אשר תעשה אלא אמר כאן בכל משלח ידך על הארץ כלו' בלא עשיה ובלא טורח לבד שתשלח ידיך על הארץ ותקח עפר דרך משל יהיה זהב, לומר בלא טורח לבד שתשלח ידך כמו אותו מעשה דר' חנינא בן דוסא שא"ל ובלבד שתתן ידך עמנו, על הארץ לפי שא"י היא תחת ידו של הקב"ה, ובידו היכולת לעשות עפרות זהב, ועפרות זהב לו, לו היכולת לעשות כן, אבל בחוצה לארץ אי אפשר כי היא נתונה לשרים ואין ביד השר לשנות הטבע: