שפתי כהן על התורה, דברים כד:י
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 24:10
Open in the reader →1כי תשה ברעך. למה אמר משאת מאומה, לומר אפילו שזה החוב יהיה כמה אלף זהובים אם תחשוב בעין שכלך אין לך עליו אלא דבר מועט, למה לפי שאני המצאתיו לך כדי שתלווהו ועשיתיך שלוחי, לא אתן לך לבא אל ביתו, ותחשוב כמה יש לי עליך ואיני לוקח ממך משכון, משאת מאומה תחשוב כמו שאני נתתיו לך במתנה כן תחשוב אתה, משאת כמו וישא משאת מאת פניו, לא תבא אל ביתו לעבט, חסר, אפילו שתקח פחות שבכלים אין לך רשות ליכנס לביתו, מדרך רחמנות, שהתורה חסה על בשתו של לזה, כשמחפשים כליו ובפרט כשכליו, מקורעים ומלוכלכים, בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו היל"ל ואשר אתה נושה בו יוציא ואמר והאיש למה, אלא ארז"ל זה שליח ב"ד שאפילו שליח ב"ד אין לו רשות ליכנס למשכנו, וכאלו אמר בחוץ תעמוד והאיש ג"כ שהוא שליח ב"ד יעמוד בחוץ, אשר אתה נושה בו יוציא אליך, ארז"ל מה דרכו להוציא פחות שבכלים, את העבוט, מלא, לומר אפילו שהוציא פחות יהיה בעיניך כאילו הוציא דבר חשוב ותזהר בו, כי אע"פ שהוא פחות לו הוא חשוב. עוד כי תשה ברעך, אומר על יצר הרע, כי תשה אם ניסת לך האדם ונעשה רעך שכן דרכו לירד ולהסית ולעלות ולקטרג ולוקח רשות ונוטל נשמה, וכן תרגם ארי תרשי בחברך, לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו, לא תקח חובך שהיא נשמתו אלא בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה וגו', והאיש שהוא הקב"ה יוציא אליך הנשמה חוץ מן הגוף, שנאמר כי לא יראני האדם וחי, כשהוא חי אינו רואה אבל בשעת מיתתו רואה, ונוטלה מלאך המות, מאחר שניסת ונשמע לו מצא בעל חוב לגבות חובו, אבל נשמת הצדיק עליה נאמר וכבודי ותהלתי, ר"ל שהיא מהללת אותי, לאחר לא אתן, אלא היא אומרת להקב"ה משכני אחריך נרוצה, היא וכל הצדיקים שבאים לקראתה, לזה נרוצה בלשון רבים, משכני אחריך נרוצה ר"ת אמן, שאומרת הנשמה אתה אומן שלי וממאנת מלכת עם מלאך המות: