שפתי כהן על התורה, דברים כד:ח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 24:8
Open in the reader →1עוד השמר בנגע הצרעת, ארז"ל אזהרה שלא יקוץ בהרתו, לזה סמכו לפסוק כי ימצא לומר שאחר כמה שנים נפקד עונם, לזה לא יחשוב זה שבחתיכתו הצרעת ינצל, ואמר ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים, לוים מה להם בנגעים, טהרת הנגעים אינה אלא ע"י הכהן, אלא הלוים הם מורים הוראות שנאמר יורו משפטיך ליעקב וגו', לומר שאם הכהן עם הארץ יאמרו לו אמור טמא וה"א טמא טהור וה"א טהור, לזה צויתים כתיב ללוים, ולא תאמר אם אלך אולי יסגיר או יחליט אקבל ממנו והוא עם הארץ ת"ל תשמרו, ושמא לא יקבל ת"ל לעשות לומר שיעשוהו בעל כרחו ויקבל עליו דין שמים באהבה, ויזכור מה שאירע למרים על שקבלה דין שמים מאהבה ולא בעטה ביסורין, לומר שמה שעשתה לא עשתה ברשע, ועכ"ז קבלה מאהבה, מה היה לה שנתעכבו כל ישראל והשכינה בשבילה, לזה אמר זכור את אשר עשה ה' למרים, ולא יבעט בייסורין, והקב"ה לא יקפח שכרו, עוד מכאן ילמוד אדם שאל יקוץ בתוכחתו של מקום אלא יקבלנה בסבר פנים יפות, כי את אשר יאהב ה' יוכיח, כמו שאמרו בגמרא נגעים ובנים הוא מזבח כפרה, לומר כמו המזבח הוא כפרה על כל ישראל כן זה, וכה"א והוא מחולל מפשעינו וגו', א"כ איזה יסורין שבאים על האדם ישמח בהם, כי ודאי למירוק הם באים, כי אמר בגמרא כי רבא בשהיה יושב ארבעים יום בלא יסורין היה אומר אוי לי שאכלתי עולמי בחיי, ואם אינם למירוק אולי כדי לנסותו אם יבעט בייסורין שנאמר ה' צדיק יבחן, כשמכה ומקשקש היוצר על הכדים והקדרות איני מכה על השבורות אלא על השלימות שיכולות לקבל ההכאה: