שפתי כהן על התורה, דברים כד:ז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 24:7
Open in the reader →1כי ימצא איש גונב נפש וגו', בא במשנה תורה לרמז מכירתו של יוסף, קללות שבתורת כהנים כנגד חורבן בית ראשון, ושבמשנה תורה כנגד בית שני, עשרה הרוגי מלכות היו בבית שני, ואמר כי ימצא שאחר כמה שנים נמצאו, שאין לשון ימצא נאמר אלא במי שנאבד ואחר כך נמצא, ולזה גנב כתיב וקרינא גונב שכבר גנב. אלא שעתה נתעורר ונתחדש ואמר נפש רמז על יוסף שהוא נפשו של יעקב שנאמר ונפשו קשורה בנפשו, עוד אמר נפש ולא אמר איש לפי שלא היתה לו תאומה, מאחיו שבני הגבירה בגדו בו, מבני ישראל שהוא בן היחס והמעלה והשררה, ומת הגנב ההוא, יש אומר שנתחלפו עשרה הרוגי מלכות באחרים, לזה אמר ההוא, כי מספיק שיאמר ומת הגנב למה אמר ההוא, אלא רמז למ"ש. ובערת הרע, שלא נמחה עון זה עד עתה. שמא תאמר שעול הוא בחוקה, כי זה היה סיבה כדי שירד יעקב למצרים כדי לקיים גזרת של בין הבתרים של ועבדום וענו אותם, לזה אמר הזהר מלהרהר כ"ש מלדבר, כי המוציא שם רע על חבירו לוקה בצרעת כ"ש כנגד המקום, זכור ממה שאירע למרים שלא דברה אלא באחיה ובפניו ולהנאתו של משה ולשבחו של מקום ולבנינו של עולם ולא תלה לה המקום עד שיבאו לארץ או לקדש שישבו שם ימים רבים, לזה אמר בדרך בצאתכם ממצרים, לומר שאע"פ שבה תלוי גאולתם, שאי אפשר להם בלא מים, והבאר בזכותה עכ"ז לא תלה לה, אם כן כ"ש וק"ו המדבר נגד המקום עאכ"ו: