שפתי כהן על התורה, דברים כה:יא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 25:11
Open in the reader →1כי ינצו אנשים. לא אמר כי יריבון אנשים, לפי שכאן הם מריבין זה עם זה בלא שום דבר בידם, אבל במריבים אמר וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרוף, והשמיענו כאן שמתוך הנצה יבאו לידי הכאה, שכן הוא אומר להציל את אישה מיד מכהו, לזה אמר אנשים יחדיו אחר שהן יחדיו והם אחים לא יתפרדו, לזה אמר איש ואחיו, לא אמר איש ורעהו אלא אחיו, לומר שאפי' שיהיו אחים אין שלום יוצא מתוך מריבה, ומדבר אחד יבא לידי דברים הרבה, כמו שאמר אותו חכם לבנו, אם תשתוק לדבר אחד לח תשמע דברים הרבה, הרי כאן מתוך נצנוץ דברים באו לידי הכאה ובאו לידי בושה ולידי הפסד ממון, כל זה גרם על שלא סבל דבור אחד אלא שרצה להשיב עליו. וכבר כתבתי על פסוק טובים השנים מן האחד, אם תראה שני אחים או שני שותפים שהן בטובה אותה טובה היא מן האחד שהוא עלוב וסובל דברי חבירו, וכבר צוו רז"ל ואמרו תהא מן הנעלבים ולא מן העולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים וקרבה אשת האחד להציל את אישה. אם כוונתה להציל למה וקצותה את כפה, כבר אז"ל בד"א בשיכולה להציל ע"י דבר אחר והעזה פניה והחזיקה וכו' אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר פטורה, ולזה אמר ושלחה ידה כי היה מספיק שיאמר והחזיקה, במה החזיקה ודאי בידה, אבל אמר ושלחה ידה לומר שהיתה יכולה להציל בדבר אחר אבל היא שלחה ידה. וקצותה את כפה, קבלת רז"ל שאינו ידה ממש אלא דמי ידה כי אם היה ידה ממש אולי תמות והתורה אמרה ידה ולא מיתה ואמר כפה ולא אמר ידה, למדו מכאן רז"ל שהרודף אחר חבירו להרגו אם יכולין להציל הנרדף באי זה אבר מאיבריו של רודף כגון לשבר ידו או רגלו מצילין, לזה אמר כפה אם אפשר, ואם לאו ימיתוה, שנאמר ולא תחוס עינך, כן פירש הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות רוצח, וכתב סוף הפרק. הרואה רודף אחר חבירו להרגו ויכול להצילו ולא הציל הרי זה בטל מצות עשה שהיא וקצות את כפה, ועבר על ב לאוין על לא תחוס עינך ועל לא תעמוד על דם רעך ע"כ. לזה הזהירה תורה ואמר כי ינצו אנשים, יזהרו ויניחו מקום שיהיו יחדיו איש ואחיו ולא יהיה פרוד ביניהם: