שפתי כהן על התורה, דברים כה:ה

1כי ישבו אחים יחדיו וגו'. היה לו לומר כי ימות אחד מן האחים ובן אין לו, מאי כי ישבו אחים, אלא כי ישבו אחים אלו הן איש וזוגתו היה להם ישוב בעולם ע"י שהן זכר ונקבה וכן כי ישבו אחים בגימ' זהו זכר ונקבה עם הכולל. ומת אחד מהם, המיוחד שהוא הזכר על עון שעשה נפרד מזוגתו, ובן אין לו לפי שלא השתדל בפריה ורביה כמו שנאמר על בני אהרן ובנים לא היו להם, א"כ זהו המיתה. וכן אמר בסבא פרשת משפטים דף ק"כ, והענין הוא ארוך עיין במקומו:

2ומה שאמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, לאיש זר הוא יתר כיון דאמר החוצה, ויובן זה מזוהר פרשת וישב דף קפ"ז משם יראה, ולזה אמר לא תהיה לאיש זר, שאם זה מת אין צריך שייבמו לאשתו שהוא ירית אתריה ונשלם, עכ"ז אפילו שייבמו את אשתו לא תהיה לאיש זר שאינו ראוי, אלא תהיה לצדיק שמת בלא בנים, החוצה לאיש זר ר"ת הל"ז, ותהיה לו לז"ר ועטרה שיקיים ממנה בנים. וכן נראה מהטעמים שנטעם החוצה בטרחא, שאינו דבוק עם לאיש זר:

3יבמה יבא עליה. לא אמר אליה אלא עליה, רמז למה שאמר הסבא עולם הפוך עליונים למטה ותחתונים למעלה, ולקחה לו לאשה שצריך לכוון הוא והיא בהבאת אחיו, זהו ויבמה, שיבמה ג"כ צריך שיכוון ואם לא כיונו הם פוגעים בערוה, יבמה בגי' בנה, שתכוין להביא בעלה להיותו בנה, והסוד ליבם אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, וליבמה באות נפשה שאפה רוח, שצריך שיכוונו שניהם לעשות לו בנין אחר, ואדם על עפר ישוב, וכן ומעפר אחר יצמחו, וכן יבמה יבא עליה ויבמה בגימ' מאחר, וכן אתה מוצא בזוהר פ' קרח דף קע"ו:

4וכתב רקאנטי ז"ל, היה נראה לומר כל מי שאין לו זרע מאשתו ודאי אינה בת זוגו הנגזרת לו כדכתיב הזנו ולא יפרוצו, ולפיכך הותרה לו אשת אחיו שאין לו בנים, כי לא היתה אשת אחיו הנגזרת לו. ובזה יתישב ספק אחד שהוקשה לי למה לא נצטווה היבום רק כשמת ערירי שמא אף אם יש לו בנים יצטרך ליבום מחמת עבירות אחרות ע"כ. ואין נראה לומר שלא הוצרכה תורה ליבם אלא לפי שמיעט בדמות כמ"ש, והוא ז"ל כתב הרבה על סוד העבור והאריך ע"ש. וסוד החליצה, חליצת הנעל הוא לפי שהאשה נקראת נעל כמו שאמר של נעליך מעל רגליך, ארז"ל שרמז לו שיפרוש מאשתו וזו רוצה להתיבם, לומר שרוצה להיות נעלו והוא אינו רוצה א"כ וחלצה נעלו, לומר שנצולה מלהיות נעלו, חלצה כמו חלץ מהם. עוד חלצה נעלו, הוא רצה לנעול דלת בפני אחיו, היא שהיא אשת חיקו תחלוץ איתו נעל ותשליכהו ארצה כדי שיבא ממקום אחר. עוד וחלצה נעלו לומר שעד עתה היה לו תקוה אולי יחיה ויבא ע"י אחיו ומאחר שאינו רוצה א"כ ראוי הוא להתאבל עליו וילך יחף:

5וכתב מהרי"ק ז"ל בשם בעל הלכות גדולות אמר הקב"ה למשה אמור אל היבם שלא רצה ליבם רעוע בגופך מאנת לקיים מצות יבום לפיכך תחלוץ מנעלך, כאבל וכמנודה שדרכם להיות יחפים, ובטיפה סרוחה שבגופך יכולת לקיים לאחיך זרע, לכך וירקה בפניו טיפה סרוחה, והדיינים עונין חלוץ הנעל ג"פ, חלוץ הנעל כאבל, חלוץ הנעל כמנודה, חלוץ הנעל כמורד במצות. ובשם רבינו יחיאל אומר מקוננת בפני ב"ד שבעלה יהיה כמת בלא זרע שלא אבה יבמי, ויבם משיב לא חפצתי רוצה לומר איני חושש אם יהיה בלי זרע, והיא חולצת נעלו לומר שיתאבל על אחיו, כי מעתה הרי הוא מת וישכח אחרי שאינו מקים זרע, ורוקקת לפניו כלומר לא מחמת יופיך חמדתיך, ואומרת כך להלבינו על אשר לא יבמה, וגם העומדים שם אומרים ג"פ חלוץ הנעל לפרסם בושתו ע"כ:

6וכתב רקאנטי ז"ל שמא יש בזה טעם, כי האשה תחת רשות בעלה אף כי אחרי מותו, הלא תראה שנעשית כשפחה לחלוץ הנעל מרגל היבם, מפני שחייבת להמציא מקום אליו, כמו שאז"ל ויבמה בעל כרחה. משא"כ באיש שאינו ברשות אשתו. ומסוד היבום תבין ענין החליצה, כי האשה היא מנעלו של בעל ועתה חלץ מהם וצריך לשוט בארץ לבקש לו מנוחה אחרת, והואיל ואינם עושים לו חסד ליבום יגיע לו תועלת לחלוץ המנעל, כי הכונה באותו המנעל לתת לו חלקו בחיים:

7ובסתרי תורה אמר, יש מי שתיקונו במנעל והוא קיום הכל, ויש מי שאין לו חלק במנעל כלום בשום צד בעולם, והסוד מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב, אז"ל בת נדיב בתו של אברהם אבינו ע"ה, בת נדיב בת היתה לו ובכל שמה, ויש מי שאין תיקונו במנעל כלום ולפיכך צריך לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו, כדי שיהיה אותו הנועל המנעל בקיום גדול, ועל הענין הזה נותנין המנעל בארץ שיבא המת מאותו רשות, ואין תיקונו במנעל ויכנס ברשות המתקן בסוד המנעל ע"כ:

8ובמדרש א"ר יודא מצות יבום משובחת:

9והמקיים מצות יבום לשמה נעשה שותף להקב"ה שנאמר ולא יכרת שם המת וכתיב ולא יכרת כל בשר ע"כ. ובזוהר פרשת חוקת דף ק"ף ע"ש. חליצה בגימ' לקחה, חלקה, חקלה, תרגם שדה חקלה, והאשה נקראת שדה כלומר שלוקח חלקו משדה אחר, מאשה אחרת, כמו שאמר וחייס עליה קב"ה לאהדרא ליה מעפרא אחרא שיהיה בחלקה, חקלה, והם עונין חלוץ הנעל ג' פעמים ר"ת י"ג, ג"פ י"ג הם ל"ט, אתיא כמאן דאמר ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו לטוטי קא מלטטא ליה ליבם, שיבא לידי כך, ונקרא שמו בישראל שהיא תמונה כוללת כל התמונות, בית חלוץ שנתחלץ ונצול מנעל שהיא אשתו, שאחר שהים בעלה למעלה לא יבא להיות בנה למטה, והקב"ה ימציא לו מלוח, חלוץ הנעל עם ב' מלות בגימ' ימציא לו מנוח, ובפרשת בהר הארכתי עיין שם: