שפתי כהן על התורה, דברים כז:יא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 27:11
Open in the reader →1ויצו משה. הוצרך משה לצואה זו כדי שלא יסרבו למה אלה יעמדו על הר גריזים לברך ואלה על הר עיבל על הקללה, לזה הוצרך לצוותו באותו יום שנשבעו וקבלו עליהן האלות והכריתות, עתה לא יקשה על העומדים על הקללה, כי מה עושה העמידה על הברכה או על הקללה, כבר קבלו, לזה אמר ביום ההיא. ומה שמינה שמעון על הברכה כדי להאיר חשכו, שאילו מינהו על הקללה לא היה לו תקנה, לפי שכל הארורים הם בכלל מעשה זמרי, דוק ותשכח. ורש"י ז"ל פירש בשם רבי משה הדרשן ז"ל, אמר עשר ארורים יש כאן כנגד אחד עשר שבטים ע"ש, ומה שמינה ראובן על הקללה זהו למעלתו ולהודיע לכל שלא חטא בבלהה, כי הוא מכריז ואומר ארור שוכב עם אשת אביו וחותם הדבר בעניית אמן, ומנה עמו בני השפחות וזבולן עמהם, שגם הוא כמו עבד ליששכר שהולך בימים ובמדברות ומשים בפיו של יששכר, כי אע"פ שמסייע לבעלי תורה עם כל זה הלמוד הוא יותר גדול, לזה הושם בתוך בני השפחות, ועוד שהוא נמנה כנגד יששכר, שיששכר הוא רביעי בברכה, וזבולון הוא רביעי על הקללה: