שפתי כהן על התורה, דברים כט:יא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 29:11
Open in the reader →1לעברך בברית. יאמר תדע למה אני כורת ברית חדשה לפי שעברת על הברית, לזה ה' אלהיך כורת עמך היום, ולמה כל זה למען הקים אותך היום לעם, וכשיראו שה' בחר בכם לא יתגרו ויקטרגו עליכם ולא יאמרו החליפם באומה אחרת כדי שיכנסו אחד מהאומות תחתיכם. וזהו והוא יהיה לך לאלהים, ולא אלהים אלא לאלהים, ליסרה אתכם כאשר ייסר איש את בנו, כי הוא ב"ה אינו כמו שאר השרים כי אין בידם למחול ולסלוח, כמ"ש השמר מפניו כי לא ישא לפשעכם, אבל בה' יתברך נאמר לה' אלהינו הרחמים והסליחות. כאשר דבר לך, בערכך הוא דבור לבד, כי יכול לקיים שבועתו בבני בניכם, אבל בערך האבות היא שבועה. ואמר לאברהם ליצחק וליעקב, כי די שאמר לאבותיך למה חזר ופירשם, לפי שלכל אחד ואחד נשבע בפני עצמו, לאברהם אמר והקימותי את בריתי ביני וביניך להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, ליצחק אמר והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וגו' וליעקב אמר אני אל שדי וגו':
2וכתב בחיי ז"ל ובאלתו יתכן לפרש שבאלתו חוזר להקב"ה כלו' ובאלה שעשה לכם, לומר אתם נצבים ליכנס בברית ה' ית ובאלה שנשבע לכם שתהיו לו לעם והוא יהיה לכם לאלהים, ופסוק שלאחריו יורה כן שאמר כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבותיך, ומה שיחזק העניו הזה הוא שמצינו פסוק מלא כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם, ואע"פ שכל המפרשים ז"ל פירשו הואיל מלשון חפץ ורצון, זה אפשר שיהיה בכללו גם לשון אלה, ומה שיחזק לך עוד מה שאמר במדרש על פסוק מלך אסור ברהטים, ע"ש: