שפתי כהן על התורה, דברים כט:טו

1ואמר כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים. אותם שהיו בארץ מצרים כבר מתו כיצד אומר להם אשר ישבנו, ואע"פ שהיו בהן פחותין מבן עשרים שנה ואותם שהיו מס' ומעלה, כי על זה רמזו לפרעה כשאמר מי ומי ההולכים, כלו' שאין נכנס כי אם שנים רמז על יהושע וכלב, והם אמר בנערינו ובזקנינו, בנערינו שהן פחות מכ' ובזקנינו שהן יותר מבן ס', עם כל זה משה ידבר עם הרוב:

2ועוד אומר אתם ידעתם, מה ידיעה שייך בישיבת ארץ מצרים אלא כבר כתבנו שהביא הקב"ה כל הדורות לכור הברזל למצרים, וזהו סוד אומרם ז"ל שהיו יולדות ששה בכרס אחד, ויש אומרים ששים, והיו יולדות בכל יום, הכל להביא כל הדורות לצרפן וללבנן לקבלת התורה, וכן במעמד הר סיני לזה אמר משה לכל אשר היו שם שהן כל הנשמות שנבראו עד עתה וכל הנשמות שעתידין להבראות אתם ידעתם, כי כונת ישיבת מצרים היתה כדי ללבן חמרם להכניסם לברית הר סיני ואותו הברית עברו עליו כמו שאמר לעברך בברית, וכשעברו מקצתן כאילו עברו כולם לזה צריך לחדש הברית ולהכניסם כולם. וגם כדי להקל העונש, כמו שאמר ואת אשר עברנו בקרב הגוים כבר אמרנו שהוליכם הקב"ה והקיפן את כל הישוב כי צפה הקב"ה שעתידין ללכת בגלות כדי שימצאו מנוס, וכדי שתגלה שכינה עמהם, וכדי שיקלוט אותם כל מקום שיגלו ולא תקיא אותם, הוליכם בכל הישוב, וקדש כלם בדגלים שהיו עמהם ומשכן, והיו בני לוי מקריבין קרבנות בכל יום, בזה נתקדש כל הישוב כדי שתמצא שכינה מקום לחול כשיגלו שם ואתם ידעתם כל זה. ועברתם בקרב הגוים, שידעתם העצבים שלהם, ותראו את שקוציהם בגימ' קנאת ה' צבאות, שהקב"ה מקנא על ע"ז ולזה חלה נקמתי עליהם ואת גלוליהם, גלליהם כתיב, שהם תחת ממשלת הגלגלים, ולזה הם עובדים עץ ואבן כסף וזהב שהן גדלים כפי מערכת הכוכבים, ולזה צריכין לעשות צורתם כרי לחברם עמהם, זהו אשר עמהם, וארז"ל ותראו את שקוציהם שהם העץ והאבן שהם פוסלים במקצה ובגרזן וחציו ישרוף במו אש וחציו יפסול לאלוה, ואת גלוליהם שעושין מכסף וזהב ואינם מראים אותם כי מפחדים עליהם שלא יגנבו אותם אלא מניחים אותה בחדרי חדרים חדרי משכיתם, יש לך גלולים יותר מזה שהם עובדים אותם כדי שישמרו מהא יבום והן צריכין שמירה, זהו אשר עמהם, לא כן חלק יעקב. זהו פן יש בכם איש או אשה גו' פן יש בכם שרש פורה ראש וגו', כי כפי השרש כן הענף, והשורש שלכם לא יכזב, ואמר להם כן לפי שאמר שהן ערבים זה לזה והם כולם בנשמה אחת ואם ח"ו אחד יחטא נפסדו כולם, לזה הבטיחם שלא יפחדו מזה כי שרשם לא יכזב:

3וכתב הר' רקאנטי ז"ל, פירש הרב הגדול, כי משרש מתוק לא יצא מר וכל אשר לבבו שלם עם ה' הנכבד ולא הרהר בע"ז לא יוליד בן מודה בה. ואל תקשה עלי מזה הכתוב והוליד בן פריץ, כי אמת הדבר וסוד גדול ולא אוכל לפרש עכ"ד ז"ל. ואני שמעתי ולא אבין, ואולי כי כונת הרב ז"ל היא כי אין נקרא בניו אלא החדשים, והצדיק לא הוליד בן חדש רק אם יהיה צדיק כמוהו, ואם תמצא שהוא פריץ ושופך דם הוא בן הפריץ שזה הצדיק הולידו, ולא היה זה הצדיק אביו הראשון, והראיה שלא נקרא זרע רק הצדיק שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע, וארז"ל ביצחק ולא בישמעאל ביצחק ולא כל יצחק רק ביעקב ולא בעשו ע"כ, זה סיוע לדברינו. יש בכם שרש, ס"ת שמש, לומר אע"פ שתראה שעשה דבר והפכו כמו השמש שמיבש הלח ומלחלח היבש כמו הדונג, עכ"ז פורה ראש יחזור הפירות לראש והזכיר השרש והפרי שאמר פורה ראש, לפי שהכניס כאן בברית כל הדורות שעברו שהן שרש ודורות הבאים שהן פירות: