שפתי כהן על התורה, דברים ג:כא

1ואת יהושוע צויתי וגו' עיניך הרואות את כל אשר עשה ה' לשני המלכים האלה כן יעשה וגו', חזק את לבו ולבן של ישראל לומר כמו שאלו היו מלכים גדולים ולא הוצרכתם לערוך מלחמה עמהם כאשר ראיתם בעיניכם שאם הייתם באים למלחמה כפי הטבע ודאי שכל אחד מהם היה לו יכולת לנצח אתכם כמו שאמרנו על ויצא סיחון לקראתנו כ"ש שנים. ואז"ל במדרש תהלים קשים היו סיחון ועוג יותר מפרעה וחיילותיו וכשם שאמרו עליו שירה כך היו ראויים לומר על אלו אלא שבא דוד ואמר שירה שנאמר למכה מלכים גדולים כל"ח ויהרוג מלכים אדירים כל"ח לסיחון מלך האמורי, כל"ח ולעוג מלך הבשן כל"ח ע"כ. ומה שלא אמרו שירה הוא לפי שהיה זה שנת הארבעים שהגיע זמן סילוקו של משה והיה קשה בעיניהם, לזה לא אמרו שירה שהרי יהושע אמר שירה בענין אבני בית חורון שנאמר אז ידבר יהושע וגו', ואין אז אלא לשון שירה והוא אחת מעשר שירות שנאמרו בעולם ומפני כבודו של משה רבו לא נאמר בפירוש בלשון שירה, ועוד לא אמרו שירה לפי שסיחון ועוג היו שומרים שלשים ואחד מלכים ועיקר השירה הוא על שלשים ואחד מלכים ומשום כבודו של רבו לא אמרה כי לא אמר שירה אלא על האבנים שהשליך ה' עליהם שנקראים אבני אלגביש, אבנים שעמדו על גב איש זה משה שהתפלל שלא ירדו, שנאמר ויפרוש כפיו אל ה' ויחדל הקולות והברד, ולהורות על נס של רבו שעמדו מאותו היום ונעשו אבנים גדולות לזה אמר שירה, ועכ"ז לא אמרה בפירוש מהטעם שאמרנו ולא היה מן הראוי לאמרה אלא שבא דוד ואמרה והתחיל למכה מלכים שהם עיקר ואמר למכה מלכים גדולים, ואח"כ לסיחון מלך האמורי וגו':

2גימטריאות אלה הדברים אשר דבר משה אל כל, ר"ת בגימט' בע', בע לשון:

3אלה הדברים אשר. ס"ת המ"ר, שדבר להם בלשון מרה לפי שלקה על ידם, ולזה לא הוכיחם בפירוש:

4ככל אשר צוה ה' וסמיך אחרי הכותו, שהכהו בשם ה':

5הואיל אותיות אליהו, שעתיד אליהו לבאר את התורה כמו שביאר משה:

6באר. אמר במדרש ר' נחמיה אומר כבאר הזה שמימיו נובעים כן משה:

7רב לכם שבת. אילו לח נתן לט אלא מצות שבת דיינו:

8והנכם היום. אתם יום, מה יום שתים עשרה שעות כן אתם שנים עשר שבטים, מה יום מאיר לעולם אף אתם מאירים:

9לא חסרת דבר. כל דבור ודבור שהיית מוציא מפיך בין במאכל בין במשתה בין במלבושים נאים כמו אותו הדבור שיוצא מפיך כן היה הקב"ה ממציא לך אותו דבר:

10שמע בין אחיכם. שמע כתיב רמז להם שלא יעשו דין קודם ק"ש כדי שלא יהא לבו טרוד, כמו שאז"ל אין עומדין להתפלל מתוך דין וכו':

11ויחפרו לנו את הארץ, פיהם הכשילם לחפור להם קברים במדבר. עוד ויחפרו מלשון חרפה שהיה להם לחרפה:

12אשכול. אשכל כתיב שנשכלו שכול, וירגלו אתה, וי רגלו, וי על אותו רגול:

13לחנותכם באש לילה. ס"ת משה, שעל ידו היו:

14לראותכם. כאיש שהוא מתאוה לראות לאשתו:

15תלכו בה ובענן לרמוז שהיו שבעה עננים כמנין ב"ה, לזה בה אצל ובענן:

16אשר דרך ב"ה בגימט' זה קברי אבות, שנשתטח על קברי אבות:

17תעשינה הדבורים. הדברים כתיב, רמז הם רדפו אתכם כך עתידין האומות לרדפכם בחרבן בית ראשון והן הן הדברים:

18תעשינה. ת"י שנה ע', אחר ת"י שנה יחרב הבית וישאר ע' שנה. עוד תיענשה ע', ע' אומות שנמשלו לדבורים שנאמר סבוני כדבורים מה דבורה אחר שעוקצת הורגת עצמה כך האומות עכו"ם יהיו נענשים לבסוף:

19בני עשו היושבים בשעיר, ס"ת רומי:

20עד מדרך כף רגל בגי' שיבא משיח:

21כף רגל כי. ר"ת כרך. הוא כרך גדול של רומי, אפילו ביניהם לא חסרת דבר דבור התורה:

22כי לבני לוט נתתים בזכות שעשה אכסניא למלאכים. כי לא אתן מארצו ר"ת מלאך:

23ובני עשו יירשום בלשון עתיד, שעתידין למלוך על כל העולה:

24ויראתך על פני העמים ס"ת כלים, שיהיו עכו"ם כלים מן העולם:

25ואת בניו. בנו כתיב, שהיה לו בן יותר גבור ממנו. ד"א בנו לשון בנין, שבנו וחזקו החומה ושברוה:

26אשר שגבה ממנו את, ס"ת למפרע תורה בזכות התורה:

27נחל יב"ק וערי"ו, יעקוב, בזכות יעקב, ולזה באותו מקום היה צולע על ירכו, רמז שלעתיד יטלוהו בניו:

28שבתם איש לירושתו. רמז לאחר תחיית המתים ושישובו כל אחד לגופו. ד"ח לירושתו לירשתו התיב, לשירתו, כל האומר שירה בעוה"ז זוכה לאמרה לעוה"ב: