שפתי כהן על התורה, דברים ל:יז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 30:17
Open in the reader →1ואם יפנה לבבך וגו', אמר אם יפנה לבבך ונדחת, לפי שאי אפשר לו ללכת, מאחר שרואה כל ההבטחות, ואחר כל אלו האזהרות ואחר כל הארורים יחטא, ודאי אינו אלא בהיסח הדעת, לזה הזהיר אל תפנו אל האלילים, ארז"ל אל תפנו אל מדעתכם, כי בפניית הלב היצר מטעהו ודוחהו, וזהו ונדחת שהוא מודח מהיצר, ומאחר שהדיחו ובא לתחומו ונתפס ברשתו דוחהו לעבוד ע"ז, מי גרם לו, פנייתו שפנה לבו והסיח דעתו, ומעבירה קלה בא לחמורה, כמו שאמר התנא רבינו הקדוש הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, פירוש תחשוב בהפסד אותה מצוה שלא עשה אותה, לא תחשוב שהפסדה מצוה אחת או שתים, לא תחשוב כן אלא הסתכל בשכרה הוא שכר מצוה מצוה, אם כן בהפסד מצוה זו הפסדת הרבה מצות. ואפשר גם שהפסיד כל המצות, כי כולם אדוקים ואחוזים זו בזו, וכן אמר פרשת עקב כל המצוה אשר אנכי מצוך היום, לא אמר כל המצות אלא כל המצוה, לומר שבעשיית מצוה אחת נעשות כל המצות, על הדרך שאמר ושכר עבירה כנגד הפסדה, שיסתכל כמה הפסידתו אותה עבירה שגוררת עבירות הרבה, א"כ לא תחשוב בעבירת עבירה אחת, אלא בעשיית אותה עבירה עשית עבירות הרבה, ונלכד ברשתו של היצר וסופו לעבוד ע"ז, והכל לפי שפנה והסיח דעתו, לזה אמר הגדתי לכם כי אבוד תאבדון, כפל ואמר אבד תאבדון כנגד עבירה גוררת עבירה. לא תאריכו ימים, לפי שאריכות הימים היא בעשיית המצות, ועבירה גוררת עבירה כמה עבירות ומונעתו מן המצות, א"כ לא תאריכו ימים וגו', וכדי שתהיו נלחמים עם היצר, העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ, שהם עדים נצחיים שאינם כלים ונפסדים, והם מצויים בכל מקום שבכ"מ שאתה פונה אתה תחת השמים ואתה על הארץ, שהן מביטין בך ורואין אותך, בזה אם יסיתך היצר תאמר לו תוליכני למקום שאין עלי עדים ואשמע לך. גם כן תסתכל שהנשמה היא מן השמים והם חיים, שהן הגלגלים שהן הולכים ושבים ויש להם כח ויש להם חיות, והן מחיין את הארץ כי אין לה חיות בלתם ובלתם היא מתה, א"כ השמים הם עיקר, כן אתה עשה עיקר מהנשמה שהיא בגימ' השמי"ם, זהו אומרו החיים, לומר כי תכלית המיתה הוא לעלוי, לזה אע"פ שאתה מורכב מהשמים והארץ, שהן הנשמה והגוף, לא תסתכל אלא לשמים הנשמה, לעלותה השמים, משם באה ולהחזירה למקומה, הלא תראה העוף כששוחטין אותו ומשליכין אותו הוא מתהפך על אחוריו ומביט לשמים למקום הויתו, שנתהוה מן הרוח: