שפתי כהן על התורה, דברים ל:ה
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 30:5
Open in the reader →1והביאך ה' אלהיך אל הארץ. יאמר שמא תאמר שהמקום רחוק בכמה שנים יבאו מקצה השמים, לזה והביאך ה', אינן צריכין שיבאו ברגליהם אלא הקב"ה יביאם על ידי עננים שנאמר מי אלה כעב תעופינה, ואמר יקחך יקבצך והביאך בלשון יחיד, לומר שכל ישראל אצולים ממקום אחד והם כולם כאחד, ואם יש אחד שלא שב בתשובה הוא מעכבן, שכשיש אבר אחד מאיברי הגוף חולה כל האיברים חולים ומצטערים בו. וכנגד אלו הב' קבוצים של עשרת השבטים ושל בני משה אמר ב"פ וקבצך יקבצך:
2ובזוהר אמר ושב ה' אלהיך את שבותך, דא היא מטרוניתא שהיא השכינה שהיא כביכול בשביה בסיבתם, שאינה יכולה להפרד מהם. וכן ארז"ל ושב ה' והשיב לא נאמר אלא ושב מלמד שהוא שב עמהם, והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך, שמא תאמר א"כ מה נתחדש לנו בנתינה זו הואיל ומה שירשו אבותינו אנו יורשין, לזה אמר והיטבך והרבך מאבותיך, לומר שכל העולם כולו יהיה לך, אבל ארץ ישראל היא לך ירושה מאבותיך. אם תאמר שמא יחזרו לגלות, לזה אמר ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך, אתה מול ערלת בשר והקב"ה ימול ערלת הלב, וכתב הרמב"ן שיסיר מהם ערלת הלב עיין שם, ודייק באומרו את בית ישראל ואת בית יהודה על יהודה ובנימן, שהן בגלות והערלה מצויה ביניהם וצריכין מילה: