שפתי כהן על התורה, דברים לב:א
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 32:1
Open in the reader →1האזינו השמים ואדברה וגו', לפי שאמר ואעידה בם את השמים ואת הארץ שהם עדים נצחיים מצויים בכל עת ובכל מקום משפיעים שם, לזה הוצרך להודיעם על מה הם מעידים, ואמר ואדברה ולא אמר ואדבר כמו שאמר בארץ, לפי שהשמים יש להם יתרון על הארץ וכאילו נוטל מהם רשות, וזהו ואדברה, אבל מהארץ איני צריך ליטול רשות, ותשמע הארץ, היא תשמע על כרחה, לפי שמשה גבר עליה לפי שפשט היסודות שקבל ממנה, לזה בשמים אמר ואדברה שהוא הדבור הרוחני היוצא מן הפה, אבל בארץ אמר אמרי פי שהפה הוא חומרי:
2יש בפסוק הזה ז' מלות כמו פסוק ראשון של תורה שהוא בראשית ברא, וכן פסוק שקודם עשרת הדברות שהוא וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר, כמו לוקח רשות מז' עליונות שהן ז' אבני הבנין, והבן:
3וכתב רקאנטי ז"ל וייחד דבור לשמים שנאמר בדבר ה' שמים נעשו, ואמירה לארץ, זה תבין ממ"ש בהבדל בין ויאמר לוידבר, וכתיב ואת אמרת קדוש ישראל נאצו, וכתיב בצע אמרתו, כי על שמים וארץ העליונים אמר שיעידו על ישראל בברית שיכרות עמהם ע"כ. ואמר האזנה בשמים ושמיעה בארץ וישעיה הנביא אמר היפך דכתיב שמעו שמים והאזיני ארץ, אמר בזוהר ז"ל ר' חייא אמר זכאה חולקיה דמשה יתיר מכל בני עלמא ע"ש, ומה שא"ר אבא האזינו השמים ותשמע הארץ, הכא אתרמיז שמא קדישא עילאה. נראה לי ששם ה רמוז בר"ת האזינו השמים ואדברה י"ה, ולפי שהיא מעולם הזכר הזכירה בוא"ו, ותשמע הארץ ו"ה, לזה השמים והארץ בה' הידיעה:
4מצאתי כתוב שמה שמשה מוכיחם לישראל, לנשמה ולגוף, האזינו השמים בגימ' הנשמה וכנגדה אמר האזנה, וכנגד הגוף אמר ותשמע הארץ, שהוא כחרש לא שומע אלא בקולי קולות, ואמר ותשמע בלשון נקבה לפי שהוא מורכב, ולפי שאין שמיעה אלא מצד ההרכבה שמצד הנשמה לזה תשמע הנשמה אמר משה לנשמה לא תפטור עצמה לומר שאין לה עון אשר חטא מצדה אלא מצד הגוף, וכן הגוף לא יפטור עצמו לאמר שהוא כאבן לזה הוכיח לשניהם. על דרך מה שאז"ל על פסוק יקרא אל השמים מעל וכו. הארץ בגימ' רצה א', פירוש רצה אחד, כן רצה הקב"ה שיהיו מורכבים ואם חטאו שניהם ילקו שניהם, ור"ת כל הפסוק בגימ' ק"ח, גיהנם, הפחידם בגיהנם, וס"ת עץ חיים עם ב' מלות, לומר שיזכו לעץ חיים והבן, שבא גיהנם בר"ת ועץ חיים בס"ת לומר שהשכר הוא לבסוף ובמדרש פירשו בו כמה וכמה דרשות, אמר להם משה ע"ש, א"כ מה שאמר האזינו השמים, ר"ל שיסתכלו כל מה שבשמים, שמש וירח וכוכבים ומזלות שלא שנו מדתם, ותשמע הארץ, תשמע לשון הבנה, שיבינו בארץ וכל מה שבתוכה שלא שנו מדתם ומה שאמרו שהים מצטער לפי שמימיו מלוחים לפי שהן נקראים מים בוכים כמו הדמעות שהן מלוחים, כשאמר הקב"ה יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים, בין מים עליונים למים תחתונים, לזה הם בוכים שלא זכי להיותם קרובים להקב"ה כמו העליונים. וכשישראל עושין רצונו של מקום יש להם צער לומר שנתרחקו בשביל ישראל וישראל אינן כדאין:
5ד"א האזינו השמים, הזהירם על התורה והמצות שנתנו מן השמים, שנאמר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך, והזהירם על מצות של שמים שהן עבור שנים וקביעות חדשים, ותשמע הארץ על התורה שנתנה בארץ שנאמר ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, שהיא התורה, שנאמר מימינו אש דת, ואומר הלא כה דברי כאש וגו', והזהירם על המצות התלויות בארץ, כגון לא תחרוש בשור ובחמור, שדך לא תזרע כלאים, כרמך לא תזרע כלאים, לקט שכחה פאה תרומות מעשרות, ושאר מצות כלולות בפסוק יערף כמטר לקחי, מה מטר חיים לעולם אף כן התורה והמצות חיים לעולם:
6עוד במדרש עתידה כנסת ישראל שתאמר לפני הקב"ה רבש"ע הרי עדי קיימין ע"ש. א"כ האזינו השמים, אם אתם אומרים הם עדים עליכם, ואדברה יש לי דבור שאני עתיד להעבירם, ואי אתם רואים המקומות שקלקלתם, ותשמע הארץ, תשמע שאני עתיד להעבירה, ומה שאתם אומרים על שמות הבעלים ועל הן ישלח איש וגו', שמעו אמרי פי, אמרי בלשון רבים שהשיב. על הכל כנזכר לעיל, דאם לא כן למה הביא המדרש מאמרו זה על פסו האזינו. ומה שאמר לשמים לנוכח ולארץ שלא לנוכח, לפי שהיה זה ביום מותו וכבר נתקרב לשמים ונתרחק מהארץ: