שפתי כהן על התורה, דברים לב:ד

1הצור תמים פעלו. הצדיק עליו את הדין, כדי שלא יאמרו אחר כל הטורח שטרח עם ישראל ועלה למרום והביא להם התורה וקבע מדרש, והיה מלמדם ביום ובלילה כמו שאמר והודעתים את חוקי האלהים ואת תורותיו ע"י תפלותיו ותחנותיו לא כלו בני ישראל, פינחס על ידי מעשה אחד שעשה נתן לו חיים ושלום ונעשה מלאך ולא מת ומשה ימות, לזה כדי שלא יתחלל שם שמים על ידו הצדיק הדין בפני כל ישראל, כדי שלא יהרהרו אחר מדותיו של הקב"ה, וכנגדו אמר הצור תמים פעלו. כי כל דרכיו משפט. כנגד אמו יוכבד אליבא דמאן דאמר שמתה, לפי שיש אומר שנכנסה בחיים לג"ע, כנגדה אמר כי כל דרכיו משפט:

2אל אמונה ואין עול. כנגד אחותו מרים, אם בתיה בת פרעה לפי שגדלתו למשה נכנסה בחיים לג"ע, יוכבד ומרים שעל ידיהם העמידו ששים רבוא ועברו על דבר המלך והיו משמרות הולד ופועות לו שלא יבכה ומספקות להם מזון, ומרים שלקחה התוף בידה, ואחר כל הטורח ימותו, לזה אמר כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין להרהר אחר מדותיו:

3צדיק וישר הוא. על דור המדבר, שקבלו התורה ודבר עמהם פנים בפנים שנאמר פנים בפנים דבר ה' עמכם וגו', והכל בדין. ואמר הצור לפי שע"י הצור נגזר עליו המיתה, וכנגד אהרן לא אמר לפי שעשה את העגל וכבר כתבנו שאלהים במלויו בגימ' צור, שהוא תקיף בעל היכולת ב"ה, במלוי ה"ה, ובמלוי כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם בגימ' ברחמים, צור צד"י וא"ו רי"ש בגימ' תזכר, זהו ברגז רחם תזכור, אע"פ שהוא דין הוא רחמים ב"ה וב"ש, והדין בא מצד המקבלים כפי הכנתם. ואמר כן משה ללמד לישראל כשהדין בא לעולם ידעו שהוא מצדם ויצדיק עליהם הדין וישוב אל ה'. וכתב רבינו בחיי ז"ל נראה לי לפרש הצור תמים פעלו, כי משה רמז כאן על יצירתו של אדם הראשון ועל חטאו ועונשו: