שפתי כהן על התורה, דברים לב:נ

1ומות ומת כתיב. כבר מת אחר קודם לך בהר, שהוא אהרן שהוא גדול ממך ושמש בכהונה גדולה ל"ט שנה כמנין הוי"ה אחד, לפי שהיה מיחד ומכוין בקטורת שהיה מקשר ומיחד הכל, וכן בקרבנות, ועליו נאמר ופועל ידיו תרצה שהיה מתרצה בפועל ידיו דהיינו בקטורת ובקרבנות:

2אשר אתה עולה. עלוי היא לך ולא מיתה, והאסף אל עמך, הם אהרן ומשה ומרים. על אשר מעלתם בי שאמרתי ודברתם ואתם הכיתם, לזה אתם מתים, ועל אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל. כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבא. וכתב רבינו בחיי ז"ל כי מנגד תראה את הארץ לא אמר את ארץ כנען ע"ש:

3גימטריאות ואדברה. ואדבר ה', ה' חומשי תורה:

4לקחי חלקי. לקח י', י' דברות, חלקי שהתורה מתחלקת בין איסור להיתר בין טמא לטהור:

5תזל כטל אמרתי. ס"ת בגימ' ע' בע' לשון שהתורה נתנה בהם, וגם נדרשת בע' פנים:

6הצור תמים פעלו. אע"פ שהחריב בית המקדש שנאמר בו מכון לשבתך פעלת, תמים, הדין עמו. תמי"ם שנים מחרבן לחרבן, תמים, מתים, כשמת להם מת יצדיקו הדין ויאמרו הצור תמים:

7ויכננך. ויכן נ"ך ע' נפש, ע' סנהדרין, ע' שרים, אביך יגדך, ע', ע' זקנים שהן שבעים סנהדרין. זקניך ויאמרו לך לך ר"ת לו"ז, עיר אחת יש ששמה לוז שאין מלאך המות שולט בה ובאין כלם לכלל זקנה:

8יצב. צבי, היא ירושלים שנקראת ארץ צבי:

9יעקב חבל נחלתו. אין מודדין הקרקעות אלא בחבל של חמשים אמה, וכן אותיות השבטים יש בהן חמשים, כמו חבל שמודדין בו הנחלות, וכן יעקב תקן תחום שבת שנאמר ויחן את פני העיר וגו'. חבל נחלתו. ר"ת ח"ן מצא חן במדבר:

10ימצאהו בארץ מדבר. בגליות שהם כמו מדבר:

11ובתהו ילל ישמן. יל"ל שנה של גלות בבל, ד"א יל"ל ע', גלות ע' אומות שאנו מפוזרים בתוכם, ישמן יש מן, שהיה יורד להם המן במדבר:

12בדד ינחנו. בארץ ישראל שיש בה עשר קדושות כמנין בד"ד:

13על במתי ארץ. בגימ' היא ארץ ישראל:

14ויניקהו. חסר וינקהו כתיב, וינקהו מעונותיו:

15חמאת. ח' מאת, מגילה עפה היא בת ח' מאות אמה והיא הרתה התורה:

16וחלב צאן. לחל"ב יום נתנו הלוחות, ג' חלב כתובים בענין, כי ג' פעמים עמד משה בהר במנין חל"ב:

17ישעתו. יש עתו, שאינם טובים בעת הקץ, בדור חייב יהיה, וזהו ישעתו יש עתו:

18תשי. יו"ד זעירא שהקטינו עשר דברות:

19מחללך. מחל לך, מחל לך הקב"ה:

20לא אמן בם. אין בהם נביאים שאומרים נאם:

21ותיקד. ותי קד, אחר ת"י שנה נשרף ונתוקד הבית:

22ותאכל ארץ ויבלה. וי"ב לה, עם י"ב שבטים שלה:

23ומחדרים אימה. כשאין אתם באים לחדרי בתי כנסיות ובתי מדרשות אז יש לכם אימה:

24יונק. זה תלמיד, איש שיבה, זה הרב בעל ישיבה:

25ענבי רוש. שור, וימירו כבודם בתבנית שור:

26וחש עתידות. יפרע וישלם לאלה שביטלו את ישראל מהתורה ושרפוה. עתדת, עת דת:

27אמית. יאמת, דבריו, להחיות המתים:

28מחצתי. מחץ ת"י, אחר ת"י שנים ימחצו האויבים ויחריבו בית המקדש:

29אני ארפא. ד' אני כתיב כאן כנגד ד' מלכיות, וחמישית רמוזה בפסוק כנגד מלכות גוג ומגוג, ארפא ואין מידי מציל ס"ת אני, לומר שמרוב אהבת הקב"ה לישראל אינו מניחם בגלות, ומשלו ז"ל למלך שהיה לו בן אהוב לכל מקום שהיה הולך היה מוליכו עמו וכו':

30חי אנכי לעולם. לעלם כתיב, לעוה"ב שהוא נעלם מבני אדם:

31וכפר אדמת"ו. אותיות ד' אמות, כל המהלך ד' אמות בא"י מוחלין לו כל עונותיו: