שפתי כהן על התורה, דברים לג:יב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 33:12
Open in the reader →1לבנימן אמר ידיד ה' וגו', פירש"י ז"ל לפי שברכת לוי בעבודת בהמ"ק וברכת בנימין בבנין בהמ"ק בחלקו סמכו לזה ע"ש, הרי נראה שכל הכוונה של ביאת הארץ הוא לבנות בית המקדש, ולזה אחר שאמר יבא ידיד בן ידיד חזר ואמר יבאו ישראל וכו' ויבנו בית המקדש בחלקו של ידיד:
2ישכון לבטח. אמר בזוהר דלא דחיל מעינא בישא ולא מפגעין בישין, מ"ט חופף עליו וכו' דלא תשלוט ביה עינא בישא, ובין כתפיו שכן דלא פגעין ביה פגעין בישין. ומה שאמר ובין כתפיו שכן לפי שלא נבנה בית המקדש כולו בחלקו של בנימין, כי היה המזבח בחלקו של יהודה אלא שהיתה רצועה נכנסת בחלק בנימין. וכתב בחיי ז"ל מה שאמר ובין כתפיו שכן ולא אמר על ראשו, לפי שבית המקדש אינו בגובה ההר ממש ע"ש. ועל דרך זה יש כאן רמז לג מקדשים ישכון לבטח זה מקדש ראשון, ולכך הוזכר בו לשון שכינה, חופף עליו כל היום זה מקדש שני, ולכך אמר חופף ולא אמר ישכון, שלא שרתה בו שכינה תדיר, ובין כתפיו שכן זה מקדש שלישי. עוד אמר ישכון לבטח, לפי שהוא אחד משבעה שלא שלטה בהם רימה, ויש אומרים אף דוד שנאמר אף בשרי ישכון לבטח. וכתב רבינו בחיי ז"ל שמעתי סמך על זה ע"ש. ובפרק בני העיר תניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית והלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים, ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי, ובנימין הצדיק היה מצטער עליה בכל יום שנאמר חופף עליו כל היום. א"כ יאמר הוא מצטער על אותה רצועה שעליה בנוי המזבח. ובין כתפיו הוא ההיכל והאולם, שכן, הוא בית קדשי הקדשים. ידיד היינו יד יד, ופירוש יד מקום כמו ויד תהיה לך ויצאת שמה, א"כ יד יד ב' מקומות שהן מקדש ראשון ומקדש שלישי שיבנה ב"ב, ובראשון אמר ישכון עתיד, ובשלישי שכן עבר לומר שמה שעבר עתיד, וכאלו בא, ולכן שכן כתיב שכן (בציר"י) קרי. עוד ידיד לפי שנמכר יוסף ויצא לחוץ, והיה מקומו במדות שהוא היסוד פנוי, וישב בנימין במקומו, כדאיתא בזוהר פ' וישב דלא שמש ערסיה, שמקומו הוא למטה בכ"י, והוא לא שמש מקומו ששמש מקום אחיו, כדי שלא יבא בה ערל וטמא, וקרא לעשרה בניו על שם העשר מדות כמו שכתבנו שם, לפי שהיה יוסף עבד ולא היה כדאי לשמש מקומו, וכשמלך נאמר ויוסף הוא השליט על הארץ, על הארץ ודאי ובא וישב למטה במקומו, נמצאת שכינה עומדת בין ב' צדיקים, וסימנך וצדיקים יירשו ארץ, אם כן יד יד ב' מקומות שמש מרוב האהבה והדבקות, ועל זה אמר דודי ירד לגנו לערוגת הבשם, ואמר מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה, על דודה ודאי. ואומר אני לדודי ודודי לי לזה נקרא ידיד והבן: