שפתי כהן על התורה, דברים לג:יג

1וליוסף אמר. מבורכת ה' ארצו,, שמארצו משתלחת הברכה לכל הארצות בין בטל השמים בין בתהום, כמו שארז"ל על פסוק תהום אל תהום קורא אין לך כל טיפה וטיפה שיורדת מלמעלה שאין עולה התהום לקראתה מלמטה, וזהו שרמזו ז"ל בתפלת הגשם ואמרו שיצא חתן לקראת כלה, וזהו רובצת לשון כיבוד ורבוץ, ותבואת שמש וגרש ירחים הכל בא מארצו, שהוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ, והוא מכלכל כל כל, הוא נקרא כל והיא נקראת כל, וזה מבואר. ממגד הם מיני מגדים שהם הפירות והפירות גידולם בקיץ, ומי מגדלם הטל ולחות הארץ, לזה אמר ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת, רובצת מלשון רבוץ שמלחלחת הארץ, א"כ טל מלמעלה ולחלוח מלמטה בזה הוא גידול הפירות והאילנות, והטל אינו יורד אלא בלילה לגדלו וביום השמש מבשלו, ויש פירות שהן גדלים ע"י הלבנה כמו האבטיחים והקשואים ומלפפונות ודילועים, היינו גרש ירחים שע"י הירח הוא מתגרש ועולה, ויש פירות גדלים בהרים ויש בגבעות ויש בבקעות, וכל אחד יש לו גידול בפני עצמו, כי ההר אין בו כל כך לחלוח כמו ארץ מצולה, כי לזה מקדימין בא"י שאלת טל ומטר מז' בחשוון, לפי שהיא ארץ הרים, לזה בברכה שבירכו אמר ומראש הררי קדם וממגד גבעות וממגד ארץ, ובהרים לא אמר וממגד, לפי שפירות ההרים אין להם מתיקות כל כך. תבואתה לראש יוסף, יבאו כל אלה הברכות בשביל יוסף שהוא ראש, שלא עלה במחשבתו של יעקב בראש הכל אלא על יוסף. ומה שלא נזכר בברכתו של יוסף לא גפן ולא יין, בשביל שהוא נזיר מיום שנפרש מאביו, כמו שארז"ל וישתו וישכרו מלמד שלא שתה יין עד אותו יום. וכתב בחיי ז"ל וממגד תבואות שמש, ידוע כי השמש מניע יסוד האש ע"ש:

2ובמדרש למה נתברך יוסף בברכת הארץ יותר מכל שאר השבטים, אלא אדה"ר ששמע לקול אשתו נתקללה האדמה בעבורו, יוסף שלא שמע לקול אשת אדוניו נתברכה בעבורו, הה"ד מבורכת ה' ארצו ע"כ. תבאתה לראש יוסף, בכל מקום הוא בראש למצרים הוא יצא בראש, לעתיד לבא יבוא בראש, א"כ תבאתה תבא אתה, שעתיד אתה לבא: