שפתי כהן על התורה, דברים ד:לז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 4:37
Open in the reader →1ויוציאך בפניו. פירש"י ז"ל כאדם המנהיג בנו לפניי שנאמר ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל, ועל דרך המדרש על כרחה של מדת הדין שלא היתה מדת הדין נותנת שיגאלו לעולם שהיתה מקטרגת ואומרת אלו עובדים ע"א ואלו עובדי ע"א אלו מגדלי וכו' א"ר שמואל בר נחמן אלולא שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא היו ישראל נגאלים לעולם, שנאמר לכן אמור לבני ישראל אני ה' ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי. א"ר ברכיה גאלת בזרוע עמך בטרוניא:
2ובזוהר ויוציאך בפניו מאי בפניו בפניו דיעקב דאעיל לכלהו תמן פי' שהוא הכניסם למצרים), רבי חזקיה פתח ויוציאך בפניו בפניו ואברהם דכתיב ויפול אברהם על פניו, ת"ח אברהם אמר הלבן מאה שנה יולד, א"ל קב"ה חייך את חמי כמה אוכלוסין וכמה חילין נפקין ממך, בשעתא דנפקו ישראל ממצרים כל אינון שבטין וכל אינון רבוון סליק קב"ה לאברהם וחמא לון הה"ד ויוציאך בפניו, ר' אבהו אמר כלהו אבהתא אזדמנו תמן הה"ד ויוציאך בפניו מאי בפניו אילין אבהתא רבי אלעזר אמר ויוציאך בפניו דא יעקב, בכחו דא יצחק, הגדול דא אברהם, והתחיל מיעקב כמו שאמר על העתיד וזכרתי את בריתי יעקוב, וכן אמר בזוהר אחר זה א"ר שמעון וכן בגינהון דאבהתא אזדמן פורקנא תדיר לישראל דכתיב וזכרתי את בריתי יעקוב וגו' ע"כ. כל זה לפי שלא היו ראויים לגאולה, ולא די שהוציאך אלא שהוריש גוים גדולים ועצומים מפניך ונתן לך את ארצם נחלה. ואמר ותחת לפי שהאבות הן הן המרכבה וסימן ומתחת זרועות עולם: