שפתי כהן על התורה, דברים ד:לט

1וידעת היום. איזה יום שצריך ידיעה שיהיה מגמתו תמיד. יום מעמד הר סיני עוד יכולין לומר שהוא על יום המיתה כמו שאז"ל שיעשה תשובה בכל יום כאלו מחר ימות. והשבות אל לבבך, אם בא לומר כמו שאומר המין שאם ירע לו יניחנו ויעבוד זולתו תשיב לו כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו:

2וכתב בחיי ז"ל וידעת היום ידיעה זו היא מתוך פעולותיו ומעשיו הנוראים בבריאת העליונים והתחתונים והשפלים, והנה ידיעה זו היא אפשרית, אבל הידיעה שהיא מדת מהותו ועצמותו נמנעת ואי אפשר לעמוד עליה ועליה נאמר כבוד אלהים הסתר דבר, ומפני שחין ענין האלהות שישיגנו האדם בשכל בתחנת מחשבתו, לכך הזכיר בו והשיבות אל לבבך כאדם שמתבונן בדבר ויצטרך לחזור ולהתבונן, כענין שמצינו באליהו שאמר לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה, ענין הכתוב, כי כשיחשוב עליו האדם מה הוא אם הוא רוח או רעש או אש יחזור ויסתור בנין מחשבתו בכל מה שיחשוב עליו ואחר המחשבות כולם לא ימצא כי אם העלמה ובלימה, זהו ואחר האש קול דממה דקה כענין שנזכר בספר יצירה בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר, ואמר לבבך ולא אמר לבך, כי שני יצרים יש באדם ובא ללמד שאם יטענו יצרו לנטות מדרך הטובה והאמונה ח"ו ולהאמין שתי רשויות, אז ישיב אל לבו כי הוא אחד בשמים ובארץ, ולכך סיים אין עוד, וענין השבת הלב הוא הדבר שצריך עיון גדול ודעת יתירה כמו שאמר הנביא ולא ישיב אל לבו לא דעת ולא תבונה לאמר, והענין הזה הוא שיחשוב בלבו כי ה' הוא האלהים מנהיג העולם, בשמים אלו הגלגלים, ממעל אלו המלאכים ועל הארץ העולם השפל, מתחת אלו מעמק, תהומות, וכל זה נכלל בלשון הכתוב שאמר שלמה המלך ע"ה שמים לרום וארץ לעומק, יאמר אין עוד בכל העולמות כולם, ע"כ:

3ובזוהר פרשת וארא דף כ"ו אמר שאם יטעך לבך לומר שיש ב' רשויות אחד פועל טובות ואחר פועל רעות כי ח"א ששני הפכים יעשה אותם אחד לזה אמר תדע דבר מהיום שהוא השמש שהוא נקרא יום על שם שהוא שולט ביום ותראה שהוא אחד ממשמשיו ית' מיבש הדבר הלח וממיס הדונג, וכיוצא בו הוא משחיר הלבן ומלבין השחור הרי שעושה שני הפכים, ואם לא תתרצה בזה שוב לעצמך שאתה יחיד וכלול מיצר הטוב ויצר הרע כן ה' הוא האלהים כלול זה בזה והוא אחד ב"ה ומזה תבוא לשמור חוקיו שהן המצוה מאחר שאתה מודה שאין עוד מלבדו, ולזה הקדים חוקים לומר מאחר שהוא האלהים אפילו שהשטן ועכו"ם מונין אותו על החוקים מאחר שהן חוקיו של מקום לא ימנע מלשמרם מפני המינין, ואת מצותיו, הן המצות המושכלות, אשר ייטב לך לא אמר למען ייטב לך שנראה על מנת לקבל פרס וזה ששומר החוקים מאחר שאינו יודע להם טעם והשטן והעכו"ם מונין אותן עליהם ודאי שאינו עושה אלא מאהבה לפי שידע כי אין זולתו, אבל במצות אמר למען תאריך ימים כי הם מהדברים שאוכל פירותיהם בעוה"ז אבל החוקים שכרם כל כך שאי אפשר אפילו לאכול פירותיהן בעוה"ז מרוב העלמותן ופירות ופירי פירות והקרן הכל מזומן לעוה"ב, זהו ייטב ב' יודי"ן לומר שכל שכרה הוא לעולם שכולו טוב, זהו למען ייטב לך, אבל במצות אמר למען תאריך ימים על האדמה בעוה"ז, ובעוה"ז שכר מצות ליכא אלא פירותיהם. כל הימים לכלול ג"כ לעוה"ב כאן הפירות ושם השכר האמיתי. ולפי שהחוקים אין בהם שום פנייה ושום הנאה בזה העולם כמו המצות המושכלות שיש בהם פניה והנאה והסרת נזק כמו כבוד אב ואם וצדקה וגמילות חסדים וכיוצא בהן, לזה יש פירות בעוה"ז, משא"כ בחוקים, לזה אין להם לא פירות ולא שום דבר וכ"ש שכר בעוה"ז: