שפתי כהן על התורה, דברים ו:י

1והיה כי יביאך וגו' לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב וגו' כרמים וזיתים וגו' השמר לך וגו' אמר אם תראה שאותם הגוים היו יושבים בשלוה ובהשקט ובבנינים טובים ובעדונים ובכרמים וזיתים ויין ושמן, לא יעלה על דעתך לומר אם הם היו עובדים ע"א איך היו בשלוה זו ומזה תבא לשכוח את ה' אלהיך ותשכח העבדות שהיית בו, שלא יעלה בדעתך שהקב"ה נתנם לך מאחר שלא עמלת בהם וגדלתם, מזה תבא לשכחת הבורא ית' ותבא לידי ע"א, לזה אמר השמר לך פן תשכח וכו' לא תלכו אחרי אלהים אחרים. ומה שאמר אשר לא בנית וגו' פשיטא שהוא לא בנה ולא מלא ולא נטע, מזה אז"ל אשר לא מלאת אפי' כותלי דחזירי, לזה אמר אשר לא מלאת, ולזה כיון הגאון שפירש לא מלאת שאינך רשאי למלאותם שהוא דבר אסור, וכן פי' אשר לא בנית שאין לך רשות לבנותה, לפי שכשהיו בונים מדינה היו בונים חומותיה על שם ע"א וביסודות משימין ע"א ובונין עליה לומר שהיא מקיימת הבנין ועושין צורה על פתח המדינה, לזה אמר ערים גדולות וטובות גדלת וטבת חסרים לומר שאין בהם שום טובה, וכן כרמים נטועים כלאים וזיתים של ערלה או אילנות של אשרה, לזה אמר אשר לא נטעת שאין לך רשות ליטע כמותם ואסורים לך בהנאה שנא' בכלאים פן תקדש, ודרשו ז"ל תוקד אש לומר שהם אסורים בהנאה, וכן באשירה ואשריהם תשרפון באש, וכל העומד לישרף כשרוף דמי, ועכ"ז התירם להם מאחר שראו אותם וחשקה בהם נפשם, וכן אמר בורות חצובים אשר לא חצבת, כגון שחצבם לע"א אפילו שקרקע עולם אינו נאסר כמו שאז"ל את אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אבל העושה בהם מעשה אסרם, וכן כתב הרמב"ם ז"ל פרק ח' מהלכות ע"א ז"ל, המשתחוה לקרקע עולם, לא אסרו, חפר בו שיחין ומערות לשם ע"א אסרו, לזה אמר אשר לא חצבת שאסור לך לעשות כן עכ"ז מותרים לך מאחר שנראה בעיניך שהוא נאה וקשה בעיניך להשחית, ומה שאמר בתים מלאים אשר לא מלאת והיה לו לומר אשר לא בנית כמו שאמר לא חצבת וגו', אלא לפי שעתידין ליהרס על ידי נגעים כמו שאמר פרשת מצורע שהן נבנו לשם ע"א ואולי אותו שר שבנו לשמו יזיקם אם לא יעבדוהו ויהיו קצים בדירה ובנתינת הארץ לזה אמר ונתתי נגע צרעת כדי שיהרסנו ואח"כ יבננו לשם קדושה, לזה לא ייפה הבנין בעיניהם כדי שלא יקשה בעיניהם הריסתם ואמר ברת חצבים חסר, לפי שארץ ישראל נאמר למטר השמים תשתה מים ששותים מים המכונסים בבורות:

2עוד אשר לא בנית אשר לא נטעת, לומר שלא תכלה זמנך בבנין בתים ובנטיעת כרמים, וראה בעיניך כי בנו ונטעו לאחרים, אתה לא תכלה זמנך אלא בעבודת השי"ת והוא יזמין לך בתים בנויים וכרמים נטועים, ולמד מיעקב אבינו שאמר ולמקנהו עשה סכות כי ימותינו כימי הסוכה שנאמר בסכות תשבו שבעת ימים וימי שנותינו שבעים שנה:

3ספרי אבותינו באו לארץ באת ברכה לרגלם שנאמר ובתים מלאים כל טוב, רשב"י אומר הרי הוא אומר אשר לא מלאת והלא ידוע שלא מלאת שעכשיו באו לארץ אלא זכותך היא שגרמה, וכן אתה מוצא שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו הכנענים בונים בתים וזורעים שדות וחופרים בורות שיחין ומערות ונוטעים כרמים וכל עץ מאכל כדי שיבאו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלא ברכה, יכול לפי שברכה זו היא עליהם יכול יהיו אוכלין ושבעים ת"ל ואכלת ושבעת וברכת אתה אוכל ושבע והן מונעין את עצמן ונשיהן ובניהן ובנותיהם כדי שיבאו אבותינו לארץ וימצאו מלאה, וברכת, הברכה לך מצוייה ולא להם ע"כ. ת"ק דייק שלא אמר מכל טוב אלא אמר כי יביאך ה' אלהיך וכו' מיד ובתים מלאים כל טוב וגי', בביאתך הבית ימלא כל טוב, אם היה אומר. מכל טוב היה במשמע שהטוב מלא הבית אבל, באומרו מלאים כל טוב משמע שהבית מלא הטוב במה בביאתם לארץ באת ברכה לרגלם, רשב"י דייק מאשר לא מלאת בידוע הוא שלא מלאת אלא הם ודאי מלאום ואיך ימלאום והם יודעים שיבאו ישראל ויקחו הכל ועכ"ז ימלאום ולא השליטם הקב"ה שיאכלו מהם לא הם ולא נשותיהם ולא בניהם ולא בנותיהם ודאי זכותך גרמה: