שפתי כהן על התורה, דברים ח:ט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Deuteronomy 8:9
Open in the reader →1עוד ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, שלא יאכל עד שילמוד בתורה קודם, כמו שאמר בזוהר צדיק אוכל לשובע נפשו, אחר שמשביע נפשו מהתורה, א"כ לא במסכנות מהתורה. עוד לא במסכנות עד שיתן לעני קודם לא במסכנותו של עני, אלא צריך שתתן לעני קודם. כדי שיאכל וישכח רישו, א"כ לא במסכנות:
2ובזוהר פרשת תרומה דף קנ"ד ז"ל זכאה איהו מאן דאילין תרין קיימין על פתוריה מלי דאורייתא וחולקא דמסכני מההוא שלחן כד סלקין ההוא פתורא מקמי בר נש תרין מלאכין קדישין אזדמנן תמן חד מימינא וחד משמאלא חד אמר דא הוא שלחן דמלכא קדישא דפלניא קא מסדר קמיה מסדר יהא תדיר פתורא דא בברכאן עילאין ומשחא ורבו עילאה דקב"ה ישרי עלוי. וחד אמר דא איהו שלחן דמלכא קדישא דפלניא קא מסדר קמיה דא פתורא די עילאי ותתאי יברכון ליה מסדר פתורא דא קמי עתיק יומין בהאי עלמא ובעלמא דאתי ע"כ. א"כ לא יהא במסכנות דיברכו ליה עילאי ותתאי, ואמר מסדר יהא פתורא דא בברכאן עילאין. ומה שאמר תאכל בה יובן זה ממאמר אחר בזוהר דף קנ"ז ז"ל פתח רבי יוסי ואמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך, אי בארעא קדישא ארעא דישראל מברכין לבר מארעא מנא לן דהא כגונא דא לא אצטריך, אלא קב"ה כד ברא עלמא פליג ארעא דישובא איהו לסטר חד וחרבא לסטר חד אחרא פליג ישובא ואסחר איהו עלמא סוחרניה דנקודה חדא ומאן איהו דא ארעא קדישא ארעא קדישא אמצעיתא דעלמא ובאמצעיתא דארעא קדישא איהי ירושלם ובאמצעיתא דירושלם איהו בית קדש הקדשים וכל טיבו וכל מזונא דכל ישובא תמן נחית מלעילא ולית לך אתר בכל ישובא דלא אתזן מתמן ע"כ. א"כ וברכת את ה' על שנתן לך המזון ועל הארץ הטובה, א"כ לא במסכנות מאחר שתאכל בה כלום שאכילתך בה ממנה ומתמן אתזן כל עלמא. עוד בזוהר דף קנ"ג ז"ל ר' חייא פתח ואמר ואכלת ושבעת וברכת וכי עד לא אכל בר נש לשבעא ואתמלי כרסיה לא יברך לקב"ה אי הכי במאי נוקים ואכלת ושבעת ובתר וברכת אלא אפילו לא ייכול בר נש אלא כזית ורעותיה איהו עליה וישוי ליה לההוא מיכלא עקרא דמוכליה שבעא אקרי דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון לכל חי אכילה לא כתיב אלא רצון ההוא רעותא דשוי על ההוא מיכלא שבעא אקרי ואפילו דלית קמיה דבר נש אלא ההוא זעיר דכזית ולא יתיר הא רעותא דשבעא שוי עליה ובגין כך ומשביע לכל חי רצון כתיב ולא אכילה ועל דא וברכת ודאי ואתחייב בר נש לברכא לקב"ה בגין למיהב חדו לעילא ע"כ. עוד כתב ז"ל מאן דאתעדן על פתוריה ומתענג מאינון מיכלין אית ליה לאדכרא ולדאגא על קדושא דארעא קדישא ועל היכלא דמלכא דקא אתחריב ובגין ההוא עציבו דקא עציב על פתוריה בההוא חדווה ומשתיא דתמן קב"ה חשיב עלוהי כאלו בנה ביתיה ובנה כל אינון חורביא דבי מקדשא, זכאה חולקיה ע"כ. ולכן יש נוסחאות שכתוב בהן ואע"פ שאכלנו ושתינו חורבן ביתך הגדול והקדוש לא שכחנו אל תשכחנו לנצח ואל תעזבנו לאורך ימים ובנה את ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו וכו', זהו וברכת את ה' בבנינה, אלהיך זהו בחרבנה, אשר נתן לך דקב"ה חשיב עלך כאילו בנית ביתיה ונתנו לך: