שפתי כהן על התורה, שמות י:ז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 10:7
Open in the reader →1ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש וגו'. כתב רבינו בחיי ז"ל עד"ר בעבור משה אמר כן, וכן כתיב כי זה משה, ועל ידו באו להם המכות, ויתכן ג"כ לפרש עד מתי יהיה זה לרמוז למה שאמר זה אלי ואנוהו, וגילה לנו בכתוב זה על מחשבתם הרעה שכפרו בעיקר ע"כ. ויתכן לומר שאמר זה על פרעה כי בסיבתו הם לוקים, בצפרדעים אמר ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים, בערוב אמר הנני משליח בך ובעבדיך. בדבר אמר ג"כ שולח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך, בארבה אמר ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך, וזה יובן ממה שאמר ויאמרו עבדי פרעה אליו, היל"ל ויאמרו לו עבדיו, אלא קודם אמרו הדברים ביניהם ואח"כ אמרו נפרעה, תחלה אמרו לעבדי פרעה ואחרי כן אליו, ולזה עבדי פרעה מוטעם אליו רביע, נראה שאמירתם לבד ולומר לבד. הטרם תדע וגו', א"ל אם עלינו לא חסת על מדינה כזאת שנקרא שמך עליה לא תחוס, ומכאן ואילך לא נזכרו עבדי פרעה, שהרי במכת בכורות אמר ומת כל בכור מבכור פרעה ולא אמר עד בכור עבדיו, לפי שידעו שמשה אמת, וכה"א גם האיש משה גדול מאד בעיני עבדי פרעה. ולזה אמר משה יירדו כל עבדיך והשתחוו לי וגו', ולזה נאמר במכת הארבה חטאתי, ולא אמר ועמי הרשעים כמו שאמר במכת הברד, כי הם עתה צדיקים ויושב לא אמר ויקרא אלא ויושב. אפשר לומר שעבדיו השיבום קודם שיצאו חוץ לטרקלין, ולזה אמר ויצא משה מעם פרעה לבד ולא לחוץ: