שפתי כהן על התורה, שמות י:ח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 10:8
Open in the reader →1ויאמר אליהם לכו עבדו. חזר לסורו ואמר לכו אתם עבדו ודאי בעבודתכם אתם תהיו עובדים על כולם ותוציאום ידי חובתם ותהיו שלוחיהם, מי ומי ההולכים עד שאדע כמה שלוחי צבור צריכים. א"ל משה אתה חושב שעבודתנו כמותכם שאומרים כמה בני אדם לכומר אחד להתפלל עליהם, ודאי בזה אנו אין אנו כן אלא בנערינו ובזקנינו, אפילו הזקנים אם אינם הולכים אין שליח צבור מוציאם ידי חובתם, בבנינו ובבנותינו כמו שאמר הקהל האנשים והנשים והטף וגו', כדי לתת שכר למביאיהם, בצאננו ובבקרנו כי חג ה', זה חג השבועות הוא יום קבלת התורה. ואולי על זה זה רמז בבנינו על כל הנשמות של כל הדורות העתידין לבא, ולזה לא נזכר בהם הליכה כלל ועיקר:
2עוד אמר פרעה מי ומי ההולכים. אמר פרעה רואה אני באצטגנינות שלי שאין נכנס מכה אלא שנים, רמז על יהושע וכלב, מי עם ב' מלות גימ' כלב, מי ומי ההלכים בא"ת ב"ש עם הכולל גימ' יהושוע, א"ל משה לא ראית בטוב בנערינו ובזקנינו נלך לא נגזרה גזירה על פחות מבן עשרים ולא על יותר מבן ששים, א"כ נלך ודאי. בבנינו לא אמר נלך שהם הבחורים ובבנותינו בצאננו ובבקרנו נלך, כי הנשים אינם בכלל גזירה. ומי ההלכי"ם גימ' בן ס' עה"מ, נבא ולא ידע מה נבא שמבן ס' ומעלה כולם עלו. או נאמר בבנינו ובבנותינו רמז על בניו של משה, ולא אמר נלך לפי שנשמרו מהעין שעלו למעלה מס' רבוא, וכמו שבמשה נאמר, בתורה ולא ידע איש את קבורתו כן בניו אטמרו. או אמר בבנינו ובבנותינו רמז על בני לוי שלא נגזרה גזירה עליהם, ולפי שהם נושאי המשכן והיה נושא נושאיו לזה לא אמר נלך. ויאמר אליהם יהי כן ה' עמכם כאש"ר אשל"ח אתכ"ם ס"ת רח"ם, שאמר אני ברחמנות עליכם איני משלח אתכם כי רע"ה נג"ד פניכ"ם, ס"ת הד"ם, שאמר דם אני רואה, לא כן לכו נא הגברים, בבקשה שמראה שרחמנותו עליהם הוא מדבר עמהם לכו נא הגברים, הואיל ונגזרה גזירה עליהם אולי בסבת העבודה תבטל הגזרה מעליהם, כי אותה אתם מבקשים ומתפללים שתבטל הגזרה מעליכם, ויגרש אותם מאת פני פרעה ולא פירש מי המגרש, אולי כשראו העומדים שם שהיה פרעה מדבר עמהם ברחמנות ובלשון רכה גרשום שאין דרך מלך לדבר כן, ומשום כבודו גרשום. או נאמר שאותם שהשיבום הם גרשום שהם אמרו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו, ועתה שראו שפרעה אומר להם הראויים לעבודה ילכו כמו שאמרו הם שלח את האנשים ויעבדו ומשה מפציר ואומר בנערינו ובזקנינו נלך, אמרו מעתה אין על פרעה עון אשר חטא ולזה גרשום: