שפתי כהן על התורה, שמות יב:ג

1דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש. תאמרו להם ותבשרו לכל עדת ישראל לא לזקנים לבד כמו שעשיתם בתחילה, שנאמר וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני ישראל והאמינו, ואחר כך אמרו להם ירא ה' עליכם וישפוט, עתה שהייתם שניכם גם עתה תבשרו לכל שניכם, ומה היא הבשורה, בעשר כתיב, בא עשר, באו העשר מכות שייעדתי להכותם, לפי שנסיתי אברהם אביכם בעשר נסיונות נתאחרה גאולתכם עד שבאו כולם לא נשאר כי אם מכה עשירית שהיא כנגד כולם, ג"כ בעשר בא עשר, אם כן בעשר, בביאת זו המכה באו העשר כולם וכבר תשש כחם, כי כשם שהיתה המכה בהם כן היתה בשר שלהם וכבר תשש כחו, ולזה ויקחו איש שה לבית אבות אבת כתיב גימ' ת"ג, ר"ל הכתר שלהם הוא השר, שה לבי"ת, ב' שה, השר והשה כולם מסורים בידם, ויהיה כפות ד' ימים כדי שיתאמת לכם ולא תאמרו שאני מצחק בכם מיום ליום, אע"פ שאני מאחר י"ד יום, כמ"ש במכילתא דברו אל כל עדת ישראל לאמר, אין ת"ל לאמר אלא להפסיק הענין, הדבור בר"ח: ולקיחה בעשור ושחיטה בי"ד:

2ובמדרש בשם ר' יוחנן הכא את אמר בעשור לחדש ולהלן אומר בעשור לחדש עלו מן הירדן, לקיחתו עמדה להם בירדן. אם כן לזה אמר ויקחו להם, כלומר הקיחה היא לתועלתם שיעלו מן הירדן, וסוף המאמר אומר ואכילתו עמדה להם בימי המן, שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה ההוא נדדה שנת המלך. הוקשה להם כי בלילה הזה הוא מיותר מאחר שאמר ולא תותירו ממנו עז בקר ודאי שצריך לאכלו בלילה קודם אור הבקר שלא יבא לידי נותר, אלא ודאי לדרשא אתא, וכן בלילה הזה ע"ה גימ' המן:

3עוד במדרש אמר רבי ברכיה בשם רבי אבין ויקחו להם איש, זה הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה, שה לבית אבות אמר רבי יוחנן בשם רבי סימון לא לן אדם בירושלים ובידו עון כיצד תמיד של שחר מכפר על עבירות שנעשו בלילה ותמיד של בין הערבים מכפר על עבירות של יום. פירוש שה לבית אבות הוא על התמיד שהיה נקרב במעמד המשמר שהם נקראים בתי אבות שנאמר לבד ממכרם על האבות, ולזה אמר שה ב"פ כנגד תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים, כנגד תמיד של שחר אמר לבית אבות וכנגד של בין הערבים אמר שה לבית, ורצה הקב"ה לקדשם ולטהרם ולהאכילם קדש קדשים וקרבן ראשון שיקריבו יהיה להם ללבן גופם וליעשות כהנים נהנים משולחן גבוה, כמו שאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולזה כל בן נכר לא יאכל בו, וכן רמז את קרבני לחמי לאשי, לאנשי, ועוד רמז כאן שני הבתים, שה לבית אבות כנגד בית ראשון, שה לבית כנגד בית שני. עוד נאמר שאמר שה לבית אבות שה לבית, כאן רמז להם ג' גליות, גלות מצרים כנגד אברהם, כי לזה ירד אברהם למצרים, גלות בבל רמז ליצחק שהלך לארץ פלשתים שהיא מגורי אביו, וירמוז לגלות בבל שהוא מקום מגורי אביו שהוא באור כשדים, וגלות אדום הוא כנגד יעקב שכל ימיו היו בצער רמז על הגלות הארוך, ועל השנים אמר לבית אבות שהיה להם קץ, ולזה רמזם כאחד שאמר לבית אבות, כי לעולם אומר אברהם יצחק ואינו אומר אברהם ויצחק אבל ביעקב לעולם אומר בוא"ו ויעקב, וכנגד אמר שה לבית, ליעקב שקראו בית, ואם ימעט הבית שנתמעט בית המקדש ונחרב, מהיות משה שאין משה רבינו שילמד עליהם זכות ונתמעט הזכות, ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו, רמז על עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה שעלו ובנו בית שני, וכן ולקח הוא ושכנו הקרב אל. בגי' בא עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה: