שפתי כהן על התורה, שמות יג:ג

1ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה. א"ל לא יעלה בדעתכם לומר שבכשרון מעשיכם אתם יוצאים ותאמרו כחי וכשרון מעשי עשה לי, אינו כך אלא תזכרו שעדיין לא נשלם גזרת העבדות ועדיין יש לו עליכם ואם לא תיטיבו מעשיכם יש לו לגבות חובו, מבית עבדים, כי עדיין יש לו עבדות בכם, אלא בחוזק יד הוציא ה' על כרחם, כמו שאמר במדרש שבא עוז"א שר של מצרים ואמר אומה זו יש לי עליה דין וכו'. ובמדרש על פסוק ויושע ה' ביום ה' את ישראל מיד מצרים, לזה לא יאכל חמץ לא תחמיצו מעשיכם, לזה זכור את היום הזה יהיה זכרון שתיטיבו מעשיכם ולא תחובו לעבדות, כי לזה דלג הקב"ה מהקץ כדי שיהיה לו עליכם, וראיה לזה שהחודש שאתם יוצאים בו הוא חודש האבי"ב, הוא ראש חדשים שהוא אב לי"ב חדשים, שאותה שנה היתה מעוברת כדאיתא במדרש, וזהו אבי"ב אב י"ב, ואם נשלם הקץ היה לו להוציאכם בחדש תשרי שבו נגזר השעבוד שנאמר דן אנכי ואימתי יושב הקב"ה בדין הוי אומר בחודש תשרי, א"כ מכאן תדעו שלא נשלם הקץ לסבה שאמרתי:

2ובמדרש בחודש האביב אמר מוציא אסירים בכושרות, בחודש כשר לא חמה קשה ולא גשמים וכו'. ועוד חודש האביב חודש שבו נולדו האבות ע"כ. לומר שעמדה להם זכות האבות:

3עוד במדרש מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים וגו', לא גלגל והוציא הקב"ה ישראל ממצרים אלא בשכר שרה רבקה רחל ולאה, שרה בשכר שתפסה להגר והעלתה למטתו של אברהם, רבקה שא"ל התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך, רחל בשכר שתפסה ללאה והעלתה למטתו של יעקב, לאה בשכר שתפסה לזלפה והעלתה למטתו של יעקב, לכך נאמר מושיב יחידים ביתה, כלומר שהיו יחידים מבלי זוג והכניסום למטה, זהו ביתה, לזה מוציא אסירים, ובזה תדע שכר המשתדל להשיא יתום או יתומה: