שפתי כהן על התורה, שמות יד:טז

1ואתה הרם את מטך. אמר לו הקב"ה למשה משה הסר המטה כדי שלא יאמרו שבמטה אתה עושה כל מה שאתה עושה ויבאו לידי כפירה ויטבעו, כי השטן מקטרג בשעת הסכנה אם יראה בהם איזה דופי, ועוד שהמטה היה כתוב בה י' מכות דצ"ך עד"ש באח"ב, כבר נשלמו וכבר עשו שליחותו שנברא לו מששת ימי בראשית. ובב"ר אמר לו הקב"ה למשה מה אתה צועק אלי גזור ואני עושה ותגזר אומר ויקם לך דבר אל בני ישראל ויסעו. ד"א מה תצעק אלי, תפלתם קדמה שהם רבים ונאמר הן אל כביר לא ימאס, והם צעקו קודם שנאמר וישאו בני ישראל את עיניהם ויצעקו בני ישראל אל ה', א"כ צעקתם גברה על צעקתך א"כ הדבור הוא לבני ישראל דבר אל בני ישראל, אע"פ שהקב"ה עונה אותם או מפני צעקתם או מפני צעקת משה, רצה הקב"ה ללמד למשה כדי שילמד לישראל מדת ודובר אמת בלבבו ולסלק מהם מדת החנופה, שהרי כאן הוא עונה אותם ושומע צעקתם, וא"ל למשה לא מפני צעקתך אני שומע ומושיע אותם אלא מפני צעקתם, וללמדו ג"כ שהקב"ה הכל שוים לפניו ואינו כבשר ודם שהעני בא לפניו אינו שומע לו וכשהעשיר בא שומע לו אבל הקב"ה אינו כן אלא שומע תפלת הכל שנאמר שומע תפלה עדיך כל בשר יבאו, תדע לך שכן ישראל צעקו ומשה ג"כ, אמר לו כבר התפללו בני ושמעתי תפלתם. כן אמרו במדרש מה תצעק, לא אמר שהיה משה צועק ואמר לו מה תצעק אלא כשראה משה שתלו הדבר בו ואמר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים רצה משה לצעוק א"ל הקב"ה כבר שמעתי שנאמר טרם יקראו ואני אענה:

2עוד מה תצעק אלי א"ל הקב"ה אני מתאוה לתפלתם של צדיקים כ"ש לתפלתך אבל עתה אינו עת שהצר הצורר שהוא סמא"ל עומד ומקטרג להחזירם למצרים, שנאמר היערוך שועך לא בצר, פירוש היערוך כאדם העורך דבר נחמד שיש לו בפניו להביט בו ולהסתכל בו ביפיו, לא בצר שיטיל בו דופי, וכן בעל עבירה אע"פ שהוא שומע תפלת כל פה עכ"ז בעל העבירה אם לא יעשה תשובה לבטל העבירה ולסלקה מעל פניו אין תפלתו נשמעת שנאמר עדיך וגו' כשהיא מיופת ומקושטת (מלשון עדי) אז כל בשר יבאו, וכן אמר הקב"ה מתאוה לתפלתם של צדיקים לא אמר של כל אדם, כ"ש לא לרשעים שיש עליהם כמה מקטרגים שטורפים אותה בפניהם ואין מניחים אותה לעלות שנאמר, גם כי תרבו תפלה אינני שומע:

3או נאמר ואתה הרם את מטך, כלפי מעלה כנגד ים עילאה, והמטה הוא דמות וי"ו כנגד וי"ו העליונה ששואבת ממנה שהיא וי"ו ומשך ה' וא"ו וכשים העליונה נבקעת לקבל מה' וא"ו אז מי התחתונה נבקעת לי"ב גזרים והוא"ו היא רמוזה ביעקב, יעקב בק"ע י"ם והבן:

4ובזוהר הרם את מטך לנגבא ימא מסטרא דימינא שנאמר הלוך ונסוע הנגבה, נטה את ידך לאתבא מיא לאתערא חוטרא דגבורה ולאתבא מיא על מצרים, ובגין כך תרין מלין הכא דכתיב הרם את מטך ונטה את ידך על הים וכו', והא תהומי הוו דקב"ה עבד נסא כד"א קפאו תהומות בלב ים והוו אזלין ביבשתא בגו ימא הה"ד ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה. והנס הוא מה שעשה הקב"ה שקפא באמצע כדי שלא יהיה להם ירידה ועלייה שלא נבקע עד מטה, כי יהיה להם לישראל טורח בירידה מצד אחד ויהיה להם עלייה מצד האחר, מה עשה הקב"ה קפא באמצע כדי שלא יהיה להם ירידה ועלייה ותהיה להם הדרך ישרה ובקע מהצדדים, ועוד כמו שאמר בזוהר שבאמצע א"א להבקיע שהוא תהום כמו שאמר והא תהומי הוו. ועל דרך המדרש שאמר רבי שמעון אומר כבר כתבתי לך בכל ביתי נאמן הוא ואתה ברשותי והים ברשותי וכבר עשיתיך גזבר שנאמר הרם את מטך וגו', יהיה פירוש הרם את מטך מלשון רוממות, כאילו אמר הרם רגלך. עוד במדרש רבי מאיר אומר, אמר הקב"ה למשה אין ישראל צריכין להתפלל לפני, ומה אם אדם הראשון שהוא יחידי עשית ים יבשה בשבילו שנאמר יקוו המים מתחת השמים וגו' בשבילו וכו', עדה קדושה שעתידה לומר לפני זה אלי ואנוהו עאכ"ו ע"כ. ומאין לו לר' מאיר דרשה זו, מאומרו מה תצעק אלי היל"ל למה אתה צועק, מאלו ב' מלות שאמר מ"ה גימ' אד"ם ואמר תצעק ולא אמר צועק מכאן דרש אין ישראל צריכין להתפלל תצעק לעתיד. רבי ברכיה אומר בזכות אברהם אני בוקע להם את הים שנאמר ויבקע עצי עולה וכאן אמר ויבקעו המים, ופירוש הרם את מטך הרם הדגל דגלו של אברהם אבינו שנאבד והאלהים נסה את אברהם, פירוש והאלהים כשיש דין בעולם מרים הנס של אברהם אבינו מלשון הרימו נס אל העמים, רבי עקיבא אומר בזכות יעקב אני קורע להם את הים שנאמר ופרצת ימה, פירוש ופרצת שעושה פרצות בים אמר הקב"ה עתיד אתה שבזכותך יקרע הים ותעשה פרצות זהו ופרצת ימה, ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, והמים להם חומה, אמר לו הקב"ה למשה, אני קורע להם הים בשביל האמונה שיאמינו בי שישליכו עצמן לתוך המים ובזכות זה אני קורע להם הים, זהו ויבאו בני ישראל בתוך הים בים לא נאמר אלא בתוך הים, כך עשו שנאמר ויבאו בנו ישראל בתוך הים ואחר שנכנסו עד שהגיעו המים לחוטמם והאמינו בה' אח"כ נעשה להם יבשה, שנאמר בתוך הים תחלה ואח"כ ביבשה ולא יבשה ממש שיעלה בדעתו שהיא יבשה או הר נזדמן להם שפעמים ימצאו הר או אי בים, אבל כאן אמר והמים שהיו רואין שהמים עולין למעלה מימינם ומשמאלם לשוטפן אז ידעו שאינו יבשה ממש: