שפתי כהן על התורה, שמות יד:ב

1דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירות וגו'. יש לשאול הם היו הולכים על פי הענן שנאמר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, ואומר במקום אשר ישכון שם הענן שם יחנו בני ישראל, אם כן למה ידבר לבני ישראל ילך הענן והם אחריו, אלא רצה הקב"ה לנקות מלבן החלודה כדי שיהיו נקיים בכניסתם לים ולא ימצא בהם שום טנוף ולא שום מחשבה רעה כדי שלא יערער עליהם שרו של ים, לזה הודיעם שהם שבים לאחוריהם להראות אם יהרהרו אחר מדותיו. וכן אמרו במדרש כשתקעה הקרן לחזור התחילו מחוסרי אמנה שבהם מתלשין בשערן ומקרעין כסותם עד שאמר להם משה הלא נאמר לי שאתם בני חורין ע"כ. דייק שאמר שתקעה להם הקרן לחזור להודיעם שאפילו שהם הולכים בתוך הענן הם חוזרים לאחוריהם, וכל זה להסיר מלבן העקמימות, והכשרים שבהם ישובו וישיבו לבן ויאמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם וישובו ויחנו, וישבו כתיב:

2עוד סבה אחרת שלא יחשבו שיצאו מתחת יד מצרים לגמרי לפי שאמר הקב"ה אני רוצה לחזק לב פרעה ורדף אחריהם כדי שאכבדה בפרעה וגו', וכשיראו אותם יצא לבן, אבל כשידעו שלא יצאו מרשותם עדיין כשיראו אותם אחר כך לא יהיה בלבם כל כך פחד ורעדה:

3עוד סבה אחרת כמו שאמרו במדרש כאן נתקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, שאע"פ שהוציאו ממצרים כמו שאמר המדרש שכל אחד הוציא משוי צ' חמורים כסף, עכ"ז בערך מה שנטלו בבעל צפון אינו כלום כי מה שהוציאו ממצרים אינו על מה שייעד להם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כי אחר סמוך אחרי מופלג, וכן אמר ונתתי את חן העם וגו' והיה כי תלכון לא תלכו ריקם כמו שאמר כדי שלא תלכו ריקנים תקחו איזה דבר וכל מה שלקחו ממצרים אינו אלא ההענקה כמ"ש על פסוק גם אתה תתן בידינו זבחים, אם כן ואחרי כן שהוא מופלג כאן היה מקום חירות שלהם מקום אטלס מקום ע"א שלהן, לשעבר היה נקרא פיתום חזרו להם ונקראת פי החירות שהיא מחררת פירוש עושה בני חורין עובדיה, בין מגדול גדולתם של מצרים תם היתה גדולתם של ישראל שם היתה, ובין הים מקום מיומן, שם כנס יוסף כל כסף וזהב שכנס שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען וגו' ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה, למה חזר לומר פעם אחרת ויבא יוסף את הכסף, יאמר וילקט יוסף וגו' ויבא אותו ביתה פרעה, ועוד בליקוט אמר את כל הכסף וגו' ובהבאה לא אמר אלא ויבא יוסף את הכסף. אלא אמר יוסף הקב"ה לא הביא רעב אלא כדי שיבאו לגלות כמו שאמר להם יעקב שמעתי כי יש שבר במצרים, אמר יוסף הם היו סבה לכל זה הכסף אם כן היה שמור להם וגנזו לבעל צפון, ולזה נקרא צפון ששם צפן יוסף כל כסף וזהב כדי שיטלוהו ישראל כשילכו, ואין המטמון נגלה אלא לבעליו, לזה לא אמר ויבא יוסף את כל, כי לא הביא אלא אחד מאלף, ובדין עשה כמו שאמרנו. ומצאתי מדרש שאמר שליש הביא לבית פרעה ושליש נגנז ונגלה לקרח וחזר ונגנז לישראל לעתיד לבא, ושליש גנזו בבעל צפון שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף אז"ל זו ביזת מצרים, כנפי גימטריא יוסף עם ד' אותיות, יונה שאינה את פרעה שלא הביא כל הכסף, נחפה בכס"ף גימטריא בעץ, ואין עץ אלא עבודת אלילים שנאמר אומרים לעץ אבי אתה וגו', וכדי שלא יפול לבם בחזרה נגלה להם המטמון כדי לשמחם ולחזק לבם, וכדי לחזק לב מצרים לרדוף אחריהם לאמר קשה יראתם שהיא עכבתם שנאמר ואמר פרעה לבני ישראל וכו', ויאמר היל"ל כדי שיאמר, ועוד שאם החזוק של פרעה ורדף אחריהם הוא בשביל שראה אותם חונים לפני בעל צפון א"כ היל"ל קודם וחזקתי את לב פרעה ואחר כך ואמר פרעה ויהיה הפירוש כן וחזקתי את לב פרעה ומהו החוזק שיאמר פרעה נבוכים הם, ועוד ויוגד למלך מצרים כי ברח היל"ל כי הם סגורים, ועוד פ' ויוגד היל"ל קודם כי זאת היא סבת חזוק לבו ורדיפתו אחריהם. ורבותינו ז"ל במדרש הרגישו כל זה ואמרו ואמר פרעה אמר ולא ידע מה אמר, משה הטעה אותם ולא היה יודע להיכן מוליכן שנאמר נבוכים הם בארץ ואין נבוכים אלא משה שנאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבו. כונתם לומר נבוכים לעשותה מלה מורכבת נבו כי"ם פירוש הטעם כמו איש תככים, ואפילו חסרה נבכים כתיב יש אם למקרא. ד"א אמר פרעה ולא ידע מה אמר, ראה שעתידין ישראל לבכות במדבר שנאמר ותשא כל העדה וכו', ופירוש נבוכים נב בוכים בן בוכים והב' חוזרת לכאן ולכאן, ופירוש בן בוכים בני ישראל עתידין לבכות. ד"א ואמר פרעה ולא ידע מה אמר, ראה שישראל עתידין ליפול במדבר שנאמר במדבר הזה יפלו ע"כ. כוונתו לומר שכל מה שראה פרעה רצה לבטלו הקב"ה כמ"ש על פסוק ראו כי רעה נגד פניכם, שאמר דם אני רואה ובטלו בדם מילה שמלם במדבר שנאמר היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, כן בכאן רצה לבטל כל מה שראו, הוא ראה שמשה מטעה אותם לזה א"ל ישובו ששבו לאחוריהם, הוא ראה שהם עתידין לבכות ויצעקו בני ישראל, הוא ראה שהן עתידין ליפול במדבר סגר עליהם המדבר, ואילו לא עשו העגל כבר נתבטל הכל, א"כ ואמר פרעה פי' הוא, לפי שהוא גזר אומר והקב"ה בטל הכל אלא שחזר הכל בעשיית העגל, א"כ ואמר שגזר אומר אחר שראה שמערכת הכוכבים תחייב כן. והקב"ה הפכו עליהם, שאמר נבוכים הם, הם הנבוכים, סגר עליהם, עליהם סגר, שאמר אנוסה מפני בני ישראל ולא יכלו לשוב: