עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי כהן על התורה

שפתי כהן על התורה, שמות יד:כא

שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 14:21

Open in the reader →

1ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים. היה לו לומר ויט משה את ידו על הים ויבקעו המים כמו שאמר ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים ובקעהו וישובו המים, וכמו שאמר ויט משה את ידו על הים וישובו המים, למה אמר ויולך ה' את הים, אם משה הוא מכה בים כמו שאמר לו הקב"ה מה זה שאמר ויולך ה', ועוד ברוח קדים למה, ולמה לחרבה ואחר כך ויבקעו המים, ולמה אמר ויבקעו המים יאמר ויבקע הים כמו שאמר לו הקב"ה נטה את ידך על הים ובקעהו, ולא אמר על המים ובקעה. אלא אמר במדרש אמר משה אתה אומר לי שאקרע את הים ואעשה את הים יבשה והא כתיב אשר שמתי חול גבול לים שאין הים נעשה יבשה וכתיב ויסך בדלתים ים אמר לו הקב"ה לא קרית בתחילת התורה מה כתיב ויאמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה אני הוא שהתניתי עמו כך שאני קורעו שנאמר וישב את הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו, מיד שמע משה להקב"ה והלך לקרוע את הים ולא קבל עליו הים ליקרע, א"ל הים אני גדול ממך שאני נבראתי בשלישי ואתה ביום ששי, כששמע משה כך הלך ואמר להקב"ה אין הים רוצה ליקרע, מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה מיד כיון שהרים משה ידו על הים נבקע. לזה אמר ויולך ה' את הים שלא רצה הים ליבקע עד שנתן ימינו, שכן ויולך גימ' ע"ב, וע"ב גימ' חס"ד, שהוא הימין, ברוח קדים פי' ברוחו שאמר לו מקדם מיום שבראו שהתנה עמו שיבקע. ברוח קדים עזה, ר"ת בקע וס"ת חמה, שעלתה חמתו של הקב"ה עליו שלא רצה ליבקע וא"ל בקע כי כן היה התנאי, וכן ברוח קדים עזה עם האותיות גימ' בתנאי. וא"ת למה צריך תנאי ויש יכולת בידו ית' לשנות המערכות, אלא לפי שקדמה בידיעתו ית' שעתיד לומר טענה מספקת לומר מה נשתנו אלו מאלו לזה הקדים התנאי, וכן דג של יונה הקדים התנאי למה שיש לו לומר מפני ה' הוא בורח וינצל לזה הקדים התנאי וכן בעורבים של אליהו מאחר שלימד קטגוריא על ישראל שאמר כי עזבו בריתך אינו ראוי לעשות לו נס לזה הקדים התנאי ולזה היה על ידי עוף טמא לומר שאינו ראוי:

2וישם את הים לחרבה. שיבש המים והקפיאם כדי שיבקעו, כי לשון בקיעה לא שייך אלא על דבר קשה כמו ויבקע את העצים, וזה היה לעונש שלא רצה ליקרע. עוד וישם את הים לחרבה שהמדבר שקבל ישראל עתיד להיות ישוב ולהיות גנות ופרדסים, כמו שאז"ל על פסוק ישושום מדבר ועריו וגו' משל לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה וברחו מפניו נכנס לעיר אחת היתה חרבה וראו אותו בני המדינה וקלסו אותו, אמר הנשיא זו העיר טובה לי מכל המדינות כאן אני בונה ל אכסניא, כך הקב"ה בא לים ברח מפניו שנאמר הים ראה וינס, בא למדבר וקלסו אותו שנאמר ישאו מדבר ועריו וגו', אמר הקב"ה זו העיר טובה לי מכל המדינות כאן אני בונה אכסניא ע"כ. ומה שאמר משל לנשיא ולא אמר למלך, לפי שאמר וברחו מפניו ואין ראוי לומר כן במלך כי מן המלך להיכן בורחין לזה עשה משל לנשיא, א"כ עתיד להיות המדבר שקבל ישראל פונדקאות וערים ואכסניא, אבל הים היה לחרבה לא ישב לנצח, ולזה לחרבה ולא אמר יבשה כמ"ש ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, או יאמר וישם את הים חרבה ואמר לחרבה לעתיד כמ"ש, ולזה מימיו מלוחים לא יצליחו לזריעה לעשות מהם גנות ופרדסים אפילו לגבול בהם טיט לא יועילו, א"כ לחרבה ודאי ומה שהיה לו להיות ערים נעשה בקעים בקעים, ולזה ויבקעו בלשון רבים, ועוד אמר ויבקעו המים שנעשה פרורים שנאמר אתה פוררת בעזך ים, עוד אמר ויבקעו כשברחו לא מצאו מקום לברוח ששם חול גבול לים כו' נעשה הים בקעים בקעים ונכנסו המים בתוכם:

3ובמדרש ויבקעו המים כל המים שבעולם נבקעו ומנין שאתה אומר אף המים שבבורות ושבשיחין ושבמערות ושבכוסות ושבצלוחיות ושבחביות נבקעו ת"ל ויבקעו המים כל המים שבעולם, ומנין אתה אומר אף המים העליונים והתחתונים נבקעו שנאמר ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אלו העליונים והתחתונים תהומות אלו תחתונים. ואמר כן לפי שהיל"ל ויבקע הים כמ"ש לו הקב"ה למשה נטה את ידך על הים ובקעהו, ואמר ויבקעו המים, לומר שכל מימות שבעולם. עוד שאמר המים בה' הידיעה איזה מים או איזה מי ים ואם מי הים היל"ל ויבקעו מימיו, א"כ ע"כ הוא כל מימות שבעולם לעשות זכר לנפלאותיו, כשראו המים את כבודו בכל העמים נפלאותיו, כשראו אוה"ע כל מי שהיה בידו צלוחית של מים שעשה בו י"ב בקעים רגזו כולם והלכו אצל בלעם כו' הה"ד שמעו עמים ירגזון: