שפתי כהן על התורה, שמות טו:יג

1נחית בחסדך. שלא היו ראוים אלא שעשה עמהם חסד. בפסיקתא תנן על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. ר' הונא בשם רב אחא אמר עוברי הים פירשו אותו, נחית בחסדך זו גמילות חסדים, נהלת בעזך זו תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן, ועדיין היה העולם מתמוטט ואימתי נתבסס כשבאו אל נוה קדשך להקריב הקרבנות:

2עוד במדרש נחית בחסדך לשון נוטריקון, נוראות הראית במצרים, חרונך שפכת עליהם, ימינך בלעה אותם, תהום כסית עליהם, ר' יהושע אומר נפלאות עשית לנו, חירות נתת לנו, ים בקעת לנו, תורה נתת לנו, ר' אליעזר המודעי אומר נסים עשית לנו, חיים נתת לנו, ידך הראית לנו, תלוי ראש נתת לנו. וחכמים אומרים נביאים העמדת ממנו, חכמים ישרים תמימים העמדת ממנו. ת"ק דרש שהחסד היה שבא לקחת לו גוי מקרב גוי מה אלו עובדי ע"ז אף אלו עובדי ע"ז, ולא די שלקחם אלא שעשה בהם שפטים, ולזה דרש נוראות הראית להם במצרים, חרונך שפכת זהו חסד גדול. ר' יהושע אומר שהחסד הוא שעשה עמנו כי מה שעשה עם המצריים היו ראויים לכל אותם המכות ולכל מה שהביא עליהם כפי רוע מעלליהם ומעשיהם וכה"א כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, לזה דרש נפלאות עשית לנו חירות נתת כו', ר' אליעזר המודעי אומר החסד הוא על הנסים שנעשו במדבר שאחר שהוציאם ועשה עמהם כמה טובות בלתי ראויים ואחר כל זה יעשו העגל ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר הוציאך מארץ מצרים, יעשה להם נסים, יוריד להם המן, ויתן להם הבאר ויפרוס עליהם עננו וילך לפניהם בעמוד ענן יומם ובעמוד אש לילה זה ודאי חסד גדול. וחכמים אומרים נחית בחסדך הוא הוה לשעה ולדורות, לזה דרשו, נביאים בזמן הנבואה, חכמים כמו בזמן התנאים וחכמי הגמרא, ישרים תמימים בשאר הדורות, כי זאת השירה שאמר ישראל נאמרה ברוח הקדש על כל מה שעתיד להיות. וזהו שאמר ויאמרו לאמר, ויאמרו על הנסים שנעשו להם לשעה לאמר על נסים שנעשו לישראל בכל דור ודור. לזה אמר נביאים חכמים שהיו מתפללים על ישראל על כל צרה שלא תבא עליהם, וזהו נחית בחסדך מיום שבראת העולם לא בראת אותו אלא בחסד כי נברא ביום ולא בלילה שנאמר ביום עשות ה' אלהים לומר ביום נברא ולא בלילה, והיום הוא י"ב שעות, שש פעמים י"ב הוא ע"ב גימ' חס"ד, וזהו אמרתי עולם חסד יבנה והכל בשביל ישראל. א"כ ראוי שינחם ויגאלם בחסד, זהו עם זו גאלת ואין עם אלא ישראל שנאמר עם זו יצרתי לי, ז"ו גימ' אח"ד, שהם מיחדים ה' פעמים בכל יום. גאלת במ"ק א"י, י"א ר"ת יהו"ה אח"ד, נהלת בעזך שהיא התורה שנתת להם לנהלם ולהגן עליהם, אל נוה קדשך זה בית המקדש להקריב שם הקרבנות, ובזמן הגלות בתי כנסיות הם נקראים מקדש מעט להתפלל שם והתפלה היא במקום קרבן. וכן בזוהר ברעיא מהימנא זה לשונו אצטריך למבני בי מקדשא לתתא ולצלאה ביה בכל יומא ולמפלח ליה לקב"ה בכל יומא דהא צלותא איקרי עבודה. וההוא בי כנשתא אצטריך למבני ליה בשפירו סגיא ולתקנא ליה בכל תקונין דהא בי כנשתא דלתתא קיימא לקבל בי כנישתא דלעילא, בי כנשתא אצטריך למהוי בכל תקוני שפירו ולמהוי כגוונא עילאה למהוי בי צלותא לאתקנא תקונין דצלותא כמה דאוקמוה דהא בי כנישתא למהוי ביה חלונות דכתיב וכוין פתיחן ליה כו' כגוונא דלעילא, ועל דא משגיח מן החלונות. זהו אל נוה שהוא מקום התפלה, וכן נו"ה גימ' זהו מקום התפילה במ"ק עם ג' מלות. ואמר קדשך לומר כמי שאמר דבי כנישתא דלתתא קיימא לקבל בי כנשתא דלעילא לזה אמר קדשך, א"כ לזה אמר אל נוה ולא אמר אל מקדשך לכלול בתי כנסיות:

3עוד בזוהר אומר שבזכות ג' אבות נקרע להם הים ז"ל. נחית בחסדך כו', כמה דכתיב כי ימינך וזרועך ואור פניך, ימינך דא גדולה, נהלת בעזך דא דכתיב וזרועך, דא גבורה, אל נוה קדשך דא דכתיב ואור פניך. כי יעקב נקרא פנים שנאמר מבקשי פניך יעקב, ונאמר והקדישו את קדוש יעקב, לזה אמר קדשך שהוא על יעקב: