שפתי כהן על התורה, שמות טו:כ

1ותקח מרים הנביאה. למה מרים, אלא לפי שמיום שנולדה נשתעבדו ישראל בפרך וקודם היה בפה רך, ולזה נקראת מרים ע"ש וימררו את חייהם, וכן במדרש על פסוק ויושע ה', עמד עוזא שרו של מצרים ואמר לפניו רבש"ע אתה גזרת על אומה זו שיהיו משועבדים תחת ידי ת' שנה ועדיין לא עבדו בהם אלא פ"ו שנה מיום שנולדה מרים ע"כ. והיו קורין לה ביש גדא שנולדה במזל רע, והיא היתה אומרת כמו הרה תקריב ללדת תזעק בחבליה, כלומר שקרב קץ הגאולה כמו ההרה כשתקרב ללדת היא צועקת מחבליה ומיד יוצאת לאור ויולדת בן, הו תוקף השעבוד שהכבידו עולכם, לזה קרא אותה נביאה, ואמר אחות אהרן שהיתה שומעת עלבון וחרפה כמו אהרן שהיה עלוב ושומע חרפתו שנאמר את העגל אשר עשה אהרן, ואע"פ שעדיין לא נעשה העגל דברה תורה על שם העתיד, והיתה אומרת והוא רמים ישפוט, רמים מרים. עתה כשראתה הגאולה וישועה ושר משה ובני ישראל וידעה כי אסף ה' את חרפתה, אז שמחה ומרוב שמחתה שרתה עליה רוח הקדש ואמרה שירה כמו שאמר משה ובני ישראל. ואמרה שירו לה' כי גאה גאה לא נתגאה פרעה אלא כדי לגאלם כמו הרה שהיא יולדת שיבואו לה ע' חבלים, ולזה אמר מזמור יענך ה' ביום צרה שיש בו ע' מלות, כן גאה פרעה על ישראל כדי להרשיען:

2ובמדרש כיון שעלו ישראל מהים באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה למלאכי השרת הניחו לישראל תחילה, שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל, נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים מי מקלס תחילה, א"ר חייא בר אבא רב השלום עשה שלום ביניהם שנאמר קדמו שרים אחר נוגנים, קדמו שרים אלו ישראל, אחר נוגנים אלו המלאכים, בתוך עלמות תופפות אלו הנשים. א"ר לוי השמים לא אקבל את הדבר אלא הנשים קלסו תחילה בתוך עלמות תופפות, העלמות הם בתוך, התחילו מלאכי השרת להתרעם אמר לא דיינו שקדמו לנו האנשים אלא אף הנשים, אמר להם הקב"ה כן. מה כתיב ותשאני רוח ואשמע אחרי מהו אחרי אחר שקלסתי אני וחבירי, ואח"כ אמרו מלאכי השרת ברוך כבוד ה', מה כתיב בעמדם תרפינה כנפיהם, מהו בעמדם וכי יש ישיבה למעלה, פירוש לפי שמשמעות בעמדם הוא בעמדם מישיבתם והא כתיב שרפים עומדים ממעל לו משמע שהם עומדים לעולם, אלא בעמד"ם בע"ם ד"ם, בעוד שהם ישראל שנקראו עם שנאמר הן עם בני ישראל מקלסים להקב"ה, דם, דמים מלאכי השרת, ופירוש אמר להם הקב"ה כן, כמו כן בנות צלפחד דוברות, שפירוש מן הראוי שלא יקלסו אלא אנשים עם נשים שנאמר ויקרא את שמם אדם, ופירוש ויקרא הוא כמו ויקרא שם אברם, תרגום וצלי, ולזה מרי"ם הנביא"ה ר"ת וס"ת מ"ה מ"ה, ומ"ה הוא גימ' אד"ם. וכן מצינו שרה כשאמר הקב"ה כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, שאז"ל שאברהם היה טפל לשרה בנבואה כדי שתהיה נבואתו שלמה בהיות הנבואה מזכר ונקבה. ולזה א"ר לוי השמים לא אקבל את הדבר. וצריך אתה לדעת כמו שאמרתי שמשה רבינו עם שמנה אותיות גימ' כלל ישראל, כן מרים היתה כלל כל הנשים. את התף, הת"ף גימ' כל"ל הנשי"ם, זהו ותצאנה כל הנשים אחריה, לומר שלא אמרה שום אשה שירה קודם מרים אע"פ שהיו נביאות, שהרי האמהות היו נביאות ולא אמרו שירה, ואחר מרים אמרה דבורה שירה, גם חולדה הנביאה כי לזה נקראת נביאה, אתיא נביאה נביאה, גם חנה אמרה שירה שנאמר עלץ לבי וגו', וכן בשוב דוד ממלחמת פלשתים אמר ותצאנה כל הנשים מכל ערי ישראל לשיר והמחולות לקראת שאול המלך בתופים בשמחה ובשלישים, ותענינה הנשים אחריה כמו שאמר על פסוק ויאמרו לאמר, שעד שלא אמר משה שירה לא אמר שום אדם שירה, ואחר שאמר שירה בא יהושע ואמר שירה וכו':

3עוד אפשר לומר ותצאנה כל הנשים אחריה הם מלאכי השרת, כמאמר רבי לוי שאמר הנשים תחלה ואח"כ מלאכי השרת שנאמר בתוך עלמות וגו', העלמות בתוך, ונקראו מלאכי השרת נשים לפי שאין להם כח מעצמן, וכן בנבואת זכריה על פסוק ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות וגו'. פירש רד"ק ז"ל בשם הרמב"ם שני מלאכים ראה אותם בדמות נשים כמו שראה אותם בדמות סוסים ג"כ מפני שתשש כח הנבואה בזמנו ע"כ, הרי שהמלאכים נקראו נשים, כן המלאכים, מלאכי"ם במלוי מ"ם למ"ד אל"ף כ"ף יו"ד מ"ה גימ' ה"ן הנשי"ם, עם ה' אותיות של הנשים. ומה ראתה מרים לומר שירה כי הנשים לא היו בשעבוד ובפרט מרים שהיא היתה מן המילדות ונאמר וייטב אלהים למילדות, אלא כמו שאמר המדרש על פסוק ויסע משה את ישראל א"ר לא כל הרוצה לומר שירה אומר שירה אלא כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו כל עונותיו ונעשה בריה חדשה, ישראל כשנעשה להם נס אמרו שירה ונמחלו להם כל עונותיהם שנאמר ויסע משה שהסיען מעונותיהם כן אתה מוצא בברק ודבורה שנעשה להם נס ואמרו שירה ומנין שנמחלו להם עונותיהם ר' איבו בשם רבי אבא אמר בכל מקום נאמר ויוסיפו וכאן אמר ויעשו בני ישראל, תחילת עשייה, והיכן הן מה שעשו לשעבר אלא מחל להן הקב"ה מה שעשו, וכן אתה מוצא בדוד שנעשה לו נס ואמר שירה, ומנין שנמחל לו כל עונותיו דכתיב בתר שירה אלה דברי דוד האחרונים היכן הם ראשונים אלא שמחל לו הקב"ה ע"כ. א"כ מרים אע"פ שלא נעשה לה נס ולא היתה בשעבוד שלא עשו המילדות כאשר דבר אליהם מלך מצרים ותחיין את הילדים, וגם שאר הנשים הם היו סבת יציאתם ממצרים כמו שאמרו ז"ל בזכות הנשים הכשרות יצאו ישראל ממצרים שהיו מזדווגות לבעליהן עד שנשלמו לששים רבוא, וגם נעשה להם נס שלא שלטו בהם המצריים, ולזה לא אמרו כל השירה אלא שירו לה' כי גאה גאה וגו', לפי שלא היו בעבודת פרך כמו האנשים: