שפתי כהן על התורה, שמות טז:כ

1ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים. במדרש אנשים טובים לא הותירו, אנשים לא טובים הותירו. הוקשה להם ז"ל. שכל אנשים שבמקרא לשון חשיבות ואיך לא שמעו וקורא אותם אנשים, לזה אז"ל לא שמעו חוזר לכאן ולכאן ולא שמעו אל משה ולא אנשים ויותירו וכו'. ויותירו ויותר"ו כתיב, שהם מן הנותרים על ישראל שאינם מכלל ישראל. עוד אפשר לו שהפסוק כמתמיה ואומר וכי אנשים הם אלו שהותירו שהם קטני אמנה, ודבר זה ימצא בנשים, א"כ האל"ף יתירה בהם:

2וירם תולעים ויבאש. במדרש וכי יש לך דבר שבתחילה עושה תולעים ואח"כ מבאיש, אלא שהקב"ה בקש להראות מעשיהם לבריות שלא יריחו את ריחו בערב ויעמדו וישליכו אותו, אלא שהיה עושה בכל אותו הלילה שורות על שורות של תולעים והיו יוצאים מבתיהם לחוץ כדי להראות מעשיהם לבריות, וזהו עד בוקר וירם תולעים, כלומר כל הלילה עד בקר והנה רמו תולעים שורות על שורות והיו יוצאים מבתיהם לחוץ כדי להראות מעשיהם לבריות, כאמרם ז"ל כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי, תגלה חרפתם בקהל:

3ויקצוף עליהם משה. הקצף היה על שגרמו לדבר רוחני להבאיש ולרום תולעים, כי בכל אותו מדבר לא ראו שום רמש אפילו מאכולת ולא הריחו בגופן אפילו ריח זיעה כי ענני כבוד היו מגהצין אותם והיו מריחין ריח טוב במלבושיהם שנאמר וריח שלמותיך וגו':

4ובמדרש ויקצוף עליהם משה. כיון שכעס שכח לומר להם שילקטו ביום הששי שני עמרים לאחד, כיון שהלכו ולקטו הם ומצאו כפלים באו הנשיאים ואמרו למשה, שנאמר ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה, ומה אמר להם הוא אשר דבר ה', לא אמר הוא אשר דברתי אלא אשר דבר ה' ששכח, ועל זה נאמר עד אנה מאנתם שהוא מכניס משה בכלל: