שפתי כהן על התורה, שמות טז:ו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 16:6
Open in the reader →1ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב. התחיל מהערב לפי שחררה שהוציאו ממצרים אכלו ממנה יום של ל"א ואכלו ממנה ס' ואחת סעודות ובקר של ל"א אכלו ונשלמה ולא היה להם לאכול בערב ולא לבקר ולז"א ערב וידעתם וגו', או נאמר שאמר ערב וידעתם ולא אמר בערב ובבקר, כמ"ש בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר, אלא אמר להם משה כשהייתם במצרים נשתכח מכם חדוש העולם ועשה עמכם כמה נפלאות והוציא אתכם מכור הברזל כדי שיתאמת לכם חדוש העולם, וזה היתה תכלית היציאה, ולזה אנו אומרים בחדוש השבת זכר ליציאת מצרים, אע"פ שהשבת הוא מששת ימי בראשית. ואתם כפרתם ביציאת מצרים שאמרו לו כי הוצאתם אותנו מארץ מצרים א"כ כפרתם בחדוש העולם שנאמר ויהי ערב ויהי בקר, ולז"א ערב וידעתם, א"כ עדיין אתם צריכים לידע שהוציא אתכם כדי שתאמינו בחדוש העולם שנאמר בו ערב ובקר. ואמר בערב ידיעה ובבקר אמר ראיה, לפי שבערב לא יש ראיה כי אם בידיעה, אבל בקר וראיתם בראיה:
2עוד ערב וידעתם. רמז להם שערב רב הן השואלים בשר, כי ישראל לא יאמרו בשבתנו על סיר הבשר כי מאין היה להם בשר כמו שאמרו ז"ל תבן לא היו נותנים להם בשר היו נותנים להם, אלא לא אמרו דבר זה אלא ערב רב ולהם נאה לומר כי הוצאתם אותנו, כי הם הוציאו אותם, אבל אתם יציאתכם היתה ע"י הקב"ה. ובוקר וראיתם שמן הראוי היה שלא יאיר לכם מאחר שאינכם מאמינים בהקב"ה ואתם קטני אמנה, שעם היות שהספיק לכם חררה שהיה בה מזון סעודה אחת ואכלתם ממנה ס"א סעודות היה לכם להמתין עד בקר שכבר בקר של היום אכלתם מן החררה, א"כ מן הראוי שלא יאיר לכם בוקר של מחר, אבל עכ"ז וראיתם את כבוד ה', וכן במדרש וילונו כל עדת ישראל מה הלנה היתה אלא הצידה שהוציאו ממצרים כלתה אחר שאכלו ממנה ס"א סעודות ובערב הלינו היה להם לבא ולומר למשה הוי יודע שנשלם אותו בצק אלא באו עליו במריבה, ואמרו כי הוצאתם וגו' וכיון שהלינו היה צריך שיצא בכעס עליהם ולא עשה, אמר הקב"ה הם עשו כמו שהם ואני אעשה כמו שאני, אמר להם שחרית יהיה המן יורד לכם, הוי נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני, פירוש נדרשתי ללא שאלו שלא היו ראויים ליתן להם שאלתם מאחר שבאו בתלונה, א"כ לז"א להם משה ובקר וראיתה את כבוד ה' בפנים מאירות מה שלא הייתם ראויים למה בשמעו את תלונותיכם שבאתם עליו בתלונה ולא בשאלה, הוי נדרשתי ללא שאלו ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל לפי שהם הלינו על שניהם לזה ויאמר משה ואהרן להודיע ענותנותו של אהרן שאע"פ שהיה גדול ממשה לא דבר לפני ושה, לזה ויאמר משה ואהרן, ולא ויאמרו, גם כדי להחשיב משה בפני העם, ואמר להא השני דברים שתליתם בנו הם תלויים בערב ובבקר א"כ נחנו מה כי תלינו עלינו: