שפתי כהן על התורה, שמות יז:ה

1ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך. יש לשאול שמשה לא הכה היאור אלא אהרן הכהו במטהו כאומרו ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך. הרמב"ן ז"ל אמר בצווי של אהרן פירש שהצווי הוא לאהרן, ויתכן לומר לפי שאמר ה' למשה שילך ויתרה בו ויאמר לו כה אמר ה' בזאת תדע וגו' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים, הואיל וההתראה היתה במטהו נחשב כאלו הוא הכה במטהו. וכן נראה מהמדרש שאמר המטה הזה של סנפרינון היה והוא הביא י' מכות על מצרים ועשרה על הים, ר' אבהו אומר כל המנהיג את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר ומטך אשר הכית בו את היאור וכי משה הכה והלא אהרן הכה, אלא לומר לך כל המנהיג את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ובמדרש כשעושה בו אהרן נסים נקראת על שמו שנאמר מטה אהרן, ובזמן שעושה בו משה נקראת על שמו שנאמר ומטך אשר הכית וגו', ובזמן שהקב"ה עושה בו נסים נקראת על שמו שנאמר ומטה האלהים בידו. ובזוהר ומטך אשר הכית בו קח בידך מ"ט משום דמחקק בנסים הוא ושמא קדישא עילאה רשימא ביה, בקדמיתא נחש כד"א דרך נחש עלי צור, נחש הא אתידע, צור באן אתר איתגלי כאן אתגלי דכתיב הנני עומד לפניך על הצור ומאן צור כד"א הצור תמים פעלו ותמן ידע משה איך קאים נחש עלי צור ע"כ. ומה שאמר ושמא קדישא רשימא ביה בקדמיתא נחש, צריך שתדע כי הצור שנזכר כאן היא מדת הפחד, וכן אלהים במלואו כזה אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם גי' צו"ר ע"ה, וזה לשון בעל המערכת פ"ח ז"ל על מה שאמר אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק, והרמז בה' לתפארת והכסא לעטרה, ורצו לרמוז, כי בזמן החפץ הזה גורם החטא אשר הוא תגבורת יצה"ר שאין השלום בארץ בשלמות, אך הנחש הטיל זוהמא על חוה ומהזוהמא ההיא מקבלים העכו"ם בה כח ועולים בה לגדולה ואינם נמחים, וידוע כי הם מהצד ההוא ובחלקו השרים והמזלות. ויתבונן עיקר זה בהיות הפחד מדה יצחק ועמלק בנו של עשו בן יצחק אשר נתברך בחרב, כי משם באה החורבן והפורענות והגזרות והקטרוגים של שרו על ישראל הנקרא גבורה על שם מקומה, ומשם היצר הרע נמשך וגורם כל זה, וכענין שאמרו יורד ומשטין ועולה ומקטרג, אבל לימות המשיח שיבטל היצר יהיה חוט של חסד נמשך על העטרה, ואז תגבר וימחה זכר עמלק כי השלום מחובר בארץ ובשלמות ע"כ. א"כ יניקתו של נחש הוא מהפחד, ולזה אמר לו ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך להתיש כח הנחש המצוי שם, ואותו מטה נהפך לנחש, שכן נאמר לו והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך, ולזה אמר שצריך להתיש כחו ולזה קחנו בידך, גם אני הנני עומד לפניך שם על הצור. על הצור דייקא בחורב שמשם בא החורבן בעולם ומשם ניתן החרב לעשו: