שפתי כהן על התורה, שמות יט:טז

1ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות. למה היו אלו הקולות אלא אלו קולות של מלאכי השרת שהיו מיבבין ומיללין על סלוק התורה, ולזה ויהי לשון צער. וברקים ב"ר קי"ם, ר"נ המלאכים שהם קיימים, וכתיב קלת חסר לפי שאינם בני חומר, לזה לא היה להם קול שלם בערך החומריות כמו שאמרו (שבת פ"ח) אמר ריב"ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת מה לילוד אשה בינינו, אמר להם לקבל התורה בא, אמרו לפניו רבש"ע חמדה גנוזה לפניך תת"ק ע"ד דורות קודם שנברא העולם ואתה משתעשע בה בכל יום אתה מבקש ליתנה לב"ו מה אנוש כי תזכרנו תנה הודך על השמים וגו'. המאמר במקומו ארוך, נראה ממנו שהוקשה עליהם נתינת התורה לבשר ודם, ולזה היה בבוקר. ובזוהר תאנא בהיות הבוקר כד אתער זכותיה דאברהם דכתיב ביה וישכם אברהם בבקר, כדי לרועעם ולשברם שנאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים, ברן יחד כשענו יחד שיחדו כולם פה אחד ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה והקדימו נעשה לנשמע, אז ויריעו כל בני אלהים שהם המלאכים, ויריעו כמו תרועם בשבט ברזל שנשתברו והודו בעל כרחם ואמרו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, ואילו תנה הודך על השמים לא כתיב:

2ובמדרש א"ר ישמעאל בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה בני מי גלה לכם רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו, שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו ברישא והדר לשמוע בקול דברו:

3עוד במדרש ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאוד. זש"ה לך ה' הגדולה והגבורה וגו' והמתנשא לכל לראש, א"ר חוניא את מוצא הכל מקלסין להקב"ה שנאמר ממזרח שמש עד מבואו וגו' ואין קלוס גדול להקב"ה אלא קלוסן של ישראל, שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו, תדע שכן כתיב ברכו ה' מלאכיו וגו' לשמוע בקול דברו, עושה דברו ל"ל ולמה אמר כן, אלא בישראל הכתוב מדבר שעמדו בסיני והקדימו נעשה לנשמע, משמקלסים ישראל מקלסין המלאכים אחריהם שכן כתיב בתריה ברכו ה' כל צבאיו אלו המלאכים, הוי המתנשא לכל לראש, אלו ישראל שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל:

4והואיל ואתא לידן אסיים המאמר אע"פ שאינו לענין דידן, ד"א לכל לראש, ראש אתה לכל הקילוסין שקלסו שנאמר ומרומם על כל ברכה ותהלה מי ימלל גבורות ה' ולך דומיה תהלה, תדע לך שכן הוא, שאמר דוד קמ"ז מזמורים וקלס להקב"ה בפיו שנאמר תהלת ה' ידבר פי, לסוף קלסו ברמ"ז איברים שנאמר כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. לא הניח אבר שלא קלס בו להקב"ה, בסוף אמר להם מה אתם סבורים מפני שקלסתי בכל הדברים הללו שמא נגעתי באחד מרבי רבבות של שבחיו, עדיין אני בראש, הוי המתנשא לכל לראש ע"כ:

5והטעם שהקדימו נעשה לנשמע לפי שא"ל משה מצות עשה קודם ואמרו עליהם נעשה ואח"כ א"ל מצות ל"ת ואמרו עליהם נשמע, פירוש לקבל עלינו שלא לעשות. וכן במדרש בתחילה פירש להם מתן שכרן שנאמר וישב משה דברים שמשיבין לבו של אדם, ולבסוף פירש עונשם שנאמר ויגד משה דברים שקשים כגידים, ועוד לפי שישראל הם קרובים לעשיה אמרו נעשה, והשמיעה היא מלמעלה שנאמר מן השמים השמיעך את קולו אמרו ונשמע ועוד יכולין לומר על ששמעו מפי הגבורה אמרו נעשה, ועל מה ששמעו מפי משה שאמרו דבר אתה עמנו ונשמעה אמרו ונשמע וכו'. תמצא שכאן פרשת יתרו כתיב ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה, ובפרשת משפטים אמר ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, ולפי שהיה להם לומר נשמע לבד ואמרו נעשה קודם לזה דרשו מ"ש, ועוד לפי שתכלית הגמר הוא העשיה שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם לזה הקדימו מה שהוא התכלית, ולזה אמר מי גלה רז זה לבני וכו':

6ובמדרש למה הקדימו נעשה לנשמע אלו אמרו ישראל רבש"ע עד שלא שמענום קיימנום, אנכי קיים יעקב, שנאמר ויאמר יעקב אל ביתו הסירו את אלהי הנכר, לא תשא קיים אברהם שנאמר הרימותי ידי אל ה'. זכור קיים יוסף שנאמר וטבוח טבח והכן וכתיב והיה ביום הששי והכינו, כבד קיים יצחק כשנעקד והיה בן ל"ח שנה. לא תרצח קיים יהודה שנאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו וכו', לא תנאף קיים יוסף באשת אדוניו. לא תגנוב קיימו השבטים שנאמר ואיך נגנוב וגו', לא תענה קיים אברהם שהעיד לכל באי עולם שאתה רבון כל המעשים שנאמר ויקרא שם אברם בשם ה', אף הוא קיים לא תחמוד שנאמר אם מחוט ועד שרוך נעל וכו'. ופירוש כי בספר תורה הוא בלא נקוד ויכולים לומר נעשה בקמ"ץ שכבר נעשה שקיימום האבות קודם ששמענום. עוד הקדימו נעשה לפי שהדברות הם ה' נגד ה', כנגד ה' ראשונים אמרו נעשה וכנגד ה' אחרונות שהם תלוים בלאו אמר נשמע. נעשה ונשמע בגימ' ישקני מנשיקות:

7וכתב רבינו בחיי ז"ל. ויהי קולות הקולות היו קולות המלאכים שמקלסים להקב"ה בכל בקר ובקר שנאמר ברן יחד כוכבי בקר, וברקים הם ג"כ המלאכים שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. וכתיב ונוגה כאש ומן האש יצא ברק ענן כבד כדי להפריש בין ישראל ובין המלאכים שאם היו רואים אותם היו נרעדים בראייתם. ויחרד כל העם אשר במחנה לפי שלא היו יכולין לקבל לפי שהיו רחוקים ומשה קרבן כדי שיוכלו לקבל הדברים ובקרובן יהיה להם יותר כח ויותר חוזק, זהו ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו וגו':