שפתי כהן על התורה, שמות יט:ה
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 19:5
Open in the reader →1ועתה אם שמוע תשמעו וגו' והייתם לי סגולה, כמו המלך כשיש לו דבר נאה ונחמד מכניסו בבית גנזיו כדי שישתעשע בו בעתים ידועים הוא לבדו, זהו והייתם לי וגו' ואמר אם שמע תשמעו קרי ביה תישמעו, יהיו כל האומות נשמעים וכפופים לכם. ואמר ושמרתם את בריתי הוא המילה, ופירוש מילה כריתה, כמו בשם ה' כי אמילם, וד' ערלות יש, נאמר ערלה בפה שנאמר ערל שפתים, ונאמר ערלה באזן שנאמר ערלה אזנם, ונאמר ערלה בלב שנאמר ערלי לב, ונאמר ערלה בגויה שנאמר ונמלתם וגו', ובמילת אלו הד' ערלות נכללו כל המצות ל"ת, וזהו ושמרתם את בריתי כל מקום שנאמר השמר פן ואל הוא מצות לא תעשה, והכל הוא בשמירת המילה למול הד' ערלות, וכן והייתם לי סגולה מכל. ס"ת מילה ור"ת בגימ' קול הוא קול, הנמול, ונשמע קולו בבאו אל הקדש, לי סגולה בגימ' חלק, כי חלק ה' עמו:
2כי לי כל הארץ. כלומר אם יאמר הת"ח אתעסק במלאכות שהעולם צריך להם לישובו, כמו זריעת זרעים ונטיעת אילנות וחרישה ושאר מלאכות שהם ישובו של עולם, כי לא תהו בראה לשבת יצרה, ואנו צריכים לזה כדי שנהיה פנויים לעבודתך, לז"א כי לי כל הארץ, כלומר הרי בראתי בנ"א רבים לעבודתו של עולם כדי שיתעסקו בישובו, זהו כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי, כלומר אבל אתם לומדי תורה תהיו לי פנויים כמו כהן גדול שהוא מצוי ופנוי לעולם לעבודה ומן המקדש לא יצא וכל אחיו הכהנים עושין לו מלאכתו, הכהנים שהם מוזהרים על הטומאה, ולא הישראלים כדי שיהיה קדוש, וכן אתם תהיו ממלכת כהנים נגד כ"ג, וגוי קדוש נגד אחיו הכהנים, ואמר אלה הדברים אשר תדבר, לפי שאמר ועתה אם שמוע תשמעו, ופירש אם הוא על תנאי וכל תנאי הוא כפול הן ולאו כמ"ש פ' בחקותי ופ' תבוא, שאמר אם בחקתי תלכו ונתתי, אם לא תשמעו יהיה כך וכך כו' מהאלות, ולז"א אלה הדברים אשר תדבר שהוא ההן אבל לא הלאו, זהו ויבא משה וגו' וישם לפניהם, לא אמר ויאמר להם או וידבר אליהם אלא וישם לפניהם, שהעריך להם הדברים כדי שיבינו ברמז שמכלל הן לאו, לזה קרא לזקנים שיש להם בינה יותר משאר העם, ושאר העם הבינו ההן והלאו וידעו כונתו של הקב"ה שלא רצה לומר להם לאו שלא להפחידם כאב רחמן, ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה הוא מאמר ההן אנו נקבל ג"כ הלאו, זהו רבוי כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה' שאמר שקבלו עליהם הלאו, ובזה תבין למה לא אמר נעשה ונשמע אלא נעשה לבד, כי נעשה הוא על מצות עשה שהוא בהן ונשמע הוא על מל"ת, וזה כבר נרמז ברבוי כל: