שפתי כהן על התורה, שמות ב:יז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 2:17
Open in the reader →1ויקם משה ויושיען וישק את צאנם. התשועה היא השקאת הצאן, לפי שהן דלו ומלאו הרהטים ולהם המים, א"כ יאמר וישק את צאנם מאחר שזאת היא התשועה, ולמה אמר ויושיען, לזה אז"ל מלמד שהשליכום למים, ואין הלשון הזה אלא הצלה ממים שנאמר הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש, ר' יוסי בר חנינא אמר בקשו לענותם שנאמר צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה. ואפשר דתרוייהו איתנהו שכן אמרו הצילנו מיד הרועים, הרעים כתיב, כמו ואנשי סדום רעים, וגם דלה דלה לנו דלה ממש שהשליכום והוא דלאם. ויאמר אל בנותיו ואיו, כשאמרו הסימנים ואמרו איש מצרי, אמר ודאי אינו אלא משה, כי המצרים אינם אלא רעים וחטאים ואינם מצילים, שמשה הציל העברי מיד המצרי, ונתאמת לו שהוא עשה בודאי לפי שהיה בן י"ד שנה, ובלעם הקוסם רצה לדונו להריגה, ויתרו היה שם כי היה אחד מיועצי פרעה ובעת שא"ל איש מצרי נתדמה לו כאלו הוא עומד כנגדו, לזה אמר למה זה כי כל זה מורה באצבע זה הוא דיוקנו נגד עיני, וגם כשא"ל וישק את הצאן, אמר נראה שהוא מזרע אברהם שהם מחבבין את הצאן ואברהם היתה פתו מצויה לעוברים ושבים, א"כ קראן לו ויאכל לחם, אימתי יתרו היה מאכיל עד שאומר קראן לו ויאכל לחם, אלא אמר אם כך עשה ראוי הוא להאכילו, על זה שאמרו באחרונה וישק את הצאן על זה לבד ראוי ללחם, וזהו שאמר למה זה עזבתן, אבל על מה שאמרתם שדלה אתכן מן המים זה אין ערך לשכרו, לזה קראן לו וגו' עד שנראה מה גמול נשיב לו, ועל ההשקאה שנעשה עמו ונשלם לו גמול על מה הצלתכם, ועל ההשקאה ויאכל, ותבין זה שלא אמר קראן לו שיאכל אלא ויאכל משמע זה וזה:
2ובמדרש א"ר סימון אין כאן חסד שבשכרו האכילו דכתיב וגם דלה דלה לנו, אימתי פרע לו הקב"ה בימי שאול שנאמר ויאמר שאול אל הקיני ואתה עשית חסד עם כל ישראל וכי עם כל ישראל עשה והלא לא עשה כי אם עם משה בלבד, אלא ללמדך שכל העושה חסד עם אחד מישראל מעלה עליו הכתיב כאלו עשה חסד עם כל ישראל, והלא דברים ק"ו ומה אם העושה חסד עם מי שאינו חייב לו ראה מה פרע לו הקב"ה שכרו, מי שעושה חסד עם מי שהוא חייב לו עאכ"ו. וכוונת ר"ס לומר שבערך יתרו אין כאן חסד שבשכרו האכילו, אבל בערך משה רבינו הוא חסד לפי שהוא שדלה והצילם לא היה מצפה לתשלום שכר א"כ בערכו הוא חסד, ועל זה עשה ק"ו אם זה שעשה עמו לא עשה אלא להאכילו בשכרו, שאין כאן כוונת שניהם, כשכוונו שניהם אוכל ומאכיל עאכ"ו, א"כ קראן לו, ולא אמרה תורה אם קראו או מי קרא לו. אמר המדרש עוד, רצתה צפורה כצפור והביאתו כבר אמרנו שצפורה לא יצאה שהיתה משמשת בבית וכשאמר קראן לו לא רצו לקראותו כי אמרו ודאי לא עשה עמנו על מנת לקבל פרס ולא יבא עמנו, לזה רצה צפורה והביאתו לפי שלא עשה עמה: